מיקרוצפליה היא מצב רפואי נדיר אך חמור המאופיין בראש קטן בצורה חריגה ובמוח לא מפותח אצל עוברים ותינוקות. זה יכול לנבוע מגורמים גנטיים, זיהומים במהלך ההריון או חשיפה לחומרים מזיקים. כאשר מתרחשת מיקרוצפליה עקב רשלנות רפואית, היא עלולה להוביל לנזקים מרחיקי לכת ליילוד ולהוריו – מה שמביא לא אחת להגשת תביעות רשלנות רפואית.
מה זה מיקרוצפליה?
מיקרוצפליה (Microcephaly) או מיקרוצפלוס (מיוונית: מיקרו = קטן, צפלוס = ראש) או בעברית 'זעירות הראש', הוא מושג רפואי, המתאר היקף ראש תינוק או עובר, קטן באופן חריג ביחס לשלב ההתפתחותי בו הוא אמור להימצא. מדובר בתוצר של ליקוי נוירולוגי המשפיע על הצמיחה וההתפתחות של המוח במהלך התפתחות העובר בהריון או התפתחות התינוק בינקות.
ההגדרה הרפואית מגדירה מיקרוצפליה במקרים הבאים:
1.לגבי עובר: אם היקף הראש קטן ב-3 סטיות תקן מההיקף הממוצע לשבוע ההריון בעת הבדיקה – העובר נחשב כסובל ממיקרוצפליה.
2.לגבי תינוק שנולד: אם היקף הראש קטן ב-2 סטיות תקן מההיקף הממוצע לגיל התינוק בעת הבדיקה – היילוד נחשב כסובל ממיקרוצפליה.
ההשלכות הרות האסון של מיקרוצפליה
ילדים שנולדו עם מיקרוצפליה ובני משפחתם, מתמודדים לרוב עם אתגרים שמלווים אותם לשארית חייהם, כולל עיכובים התפתחותיים ביילוד, מוגבלות שכלית, ליקויים מוטוריים, ובמקרים חמורים, אף סיבוכים מסכני חיים.
מיקרוצפליה – מהם הגורמים העיקריים לזעירות הראש?
תופעת המיקרוצפליוס יכולה להיגרם ממוטציות גנטיות, זיהומים טרום לידתיים כמו זיקה או אדמת, חשיפה לחומרים רעילים במהלך ההריון, או, במקרים מסוימים, מחדלים רפואיים. לעתים הדבר גנטי, שכן אם ההורים או מישהו ממשפחתם סובל ממיקרוצפליה, ניתן להניח שגורם מרכזי לזעירות הראש של היילוד החדש, היא כתוצאה מהשתלשלות גנטית.
יחד עם זאת, לעתים גורמי נזק שהתחוללו במהך ההריון עצמו יכולים להוביל למיקרוצפליה. מקרים כמו חוסר בחמצן ו/או ירידה באספקת הדם מתרחשים ברחם, הדבר יכול להוביל להאטה בגדילת העובר (IUGR) של שלל איברי העובר וביניהם גם ראשו. בנוסף,זיהומים תוך רחמיים אחרים, עלולים גם הם להוביל לפגיעה בקצב גדילת מוחו של העובר וזעירות ראשו.
מיקרוצפליה תסמינים אופייניים
מיקרוצפליה היא מצב מולד המאופיין בגודל ראש קטן באופן חריג ובמוח לא מפותח. חומרת הסימפטומים יכולה להשתנות במידה רבה בהתאם לדרגת תת-התפתחות המוח. תסמינים נפוצים ובעיות נלוות אצל אנשים עם מיקרוצפליה כוללים:
- גודל ראש קטן: התסמין הברור ביותר הוא ראש קטן במיוחד, שהוא מאפיין מפתח של מיקרוצפליה. גודל ראש קטן זה מעיד לעתים קרובות על הפרעות בצמיחת המוח.
- מוגבלות שכלית: מיקרוצפליה עלולה להוביל ללקויות אינטלקטואליות והתפתחותיות. אנשים שנפגעו מכך, עשויים לחוות עיכובים בהגעה לאבני דרך התפתחותיות שונות, כגון ישיבה, זחילה או הליכה.
- ליקויים מוטוריים: ילדים עם מיקרוצפליה עשויים להיתקל בקשיים בפיתוח מיומנויות מוטוריות, כגון שליטה שרירית לקויה וקושי בביצוע פעולות מוטוריקה עדינה כמו אחיזת חפצים.
- התקפים: חלק מהאנשים עם מיקרוצפליה עלולים לחוות התקפים. התקפים אלו יכולים להשתנות בסוג ובחומרה שלהם ממקרה אחד למשנהו.
- ליקויי שמיעה וראייה: מיקרוצפליה יכולה להיות קשורה גם להיווצרות ליקויים חישתיים, כולל בעיות שמיעה וראייה.
- עיכובים ברכישת מיומנויות דיבור ושפה: ילדים עם מיקרוצפליה עלולים לחוות עיכובים בהתפתחות היכולות השפתיות והתקשורותיות שלהם.
- בעיות התנהגותיות ורגשיות: חלק מהאנשים עם מיקרוצפליה עשויים להפגין קשיים התנהגותיים ורגשיים, כגון היפראקטיביות, הפרעות קשב והפרעות מצב רוח.
- קשיי האכלה: תינוקות עם מיקרוצפליה עלולים לסבול מקשיי הזנה עקב בעיות בבליעה או בתפקוד השרירים.
- סיבוכים נוירולוגיים: במקרים חמורים, מיקרוצפליה עלולה להוביל לסיבוכים נוירולוגיים חמורים יותר, לרבות פיגור שכלי חמור ואף לקיצור תוחלת החיים.
חשוב לציין כי חומרת הסימפטומים וההשפעה של מיקרוצפליה על האדם הלוקה בה, יכולים להשתנות באופן משמעותי מאדם לאדם. במקרים מסוימים, אנשים עם מיקרוצפליה עשויים לסבול מתסמינים קלים שאינם מונעים מהם לחלוטין את האפשרות לננהל חיים עצמאיים יחסית עם תמיכה והתערבות מתאימות, בעוד שאחרים עשויים לדרוש טיפול ותמיכה נרחבים יותר.
יתר על כן, הגורם המדויק למיקרוצפליה יכול גם להשפיע על התסמינים הספציפיים שהאדם הלוקה בה יחווה ועל הליקויים הרפואיים הנלווים אליה. לדוגמה, למיקרוצפליה הנובעת מזיהומים טרום לידתיים כמו נגיף הזיקה, עשויים להיות מאפיינים קליניים שונים בהשוואה למיקרוצפליה הנגרמת על ידי גורמים גנטיים. משכך, אבחון והתערבות מוקדמים הם חיוניים בהתמודדות יעילה עם הקשיים ומתן טיפול מתאים לאנשים עם מיקרוצפליה.
על הקשר החמקמק בין מיקרוצפליה ורשלנות רפואית
ישנן כמה צמתים שבהן רשלנות רפואית ומיקרוצפליה עלולות להצטלב:
- טיפול טרום לידתי ואבחון שגוי: אי אבחון וטיפול בזיהומים כמו זיקה במהלך ההריון, עלולים להוביל למיקרוצפליה. כך גם אבחון שגוי של גורמים גנטיים המובילים למיקרוצפליה.
- שגיאות במתן תרופות וטיפולים טרום לידתיים: מתן תרופות או טיפול טרום לידתי לא תקין, עלול גם הוא להסתיים בלידת תינוק עם מיקרוצפלוס.
- העדר ניטור הולם של מצבה הרפואי של האם במהלך ההריון: ככל ורופא הנשים המלווה את האישה ההרה לאורך הריונה, אינו מקפיד לבצע מעקב עקבי ורציף אחר מצבה הרפואי ומצב העובר, קיים סיכון מוגבר ללידת תינוק הסובל ממיקרוצפליה על כל המשתמע מכך.
- תהליך לידה לא תקין: סיבוכי לידה כמו פגיעות ראש טראומטיות במהלך הלידה עלולות גם הן לגרום למיקרוצפליה בקרב תינוקות. הדבר עשוי להתרחש גם על רקע עיכובים בביצוע ניתוחים קיסריים הכרחיים.
- רשלנות לאחר לידה: אי מתן טיפול ותמיכה נאותים לתינוקות שנולדו עם מיקרוצפליה, יכול להוות עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית כשלעצמה, במידה ומצבו הרפואי של התינוק מחמיר בעקבות זאת.
בכל המקרים הללו, בהתעורר חשד למחדל רפואי בהריון או בלידה, יש מקום להתייעץ עם משרד עורך דין המתמחה במקרי רשלנות רפואית בהריון ובלידה, על מנת לבחון את האפשרות להגיש תביעת נזיקין.
לסיכום
מיקרוצפליה היא מצב חמור שיכול לנבוע מגורמים שונים, כולל רשלנות רפואית. כאשר גורמים רפואיים בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, מפרים את חובת הזהירות שלהם כלפי מטופליהם ובעקבות כך נולד ילד עם מיקרוצפליה, ניתן לנקוט בצעדים משפטיים להשגת פיצוי לנפגעים ובני משפחתם. עם זאת, הבנת ההיבטים המשפטיים של תביעות רשלנות רפואית הקשורות למיקרוצפליה, חיונית על מנת להבטיח שנפגעי הרשלנות יקבלו את הפיצוי המגיע להם מהגורמים הרפואיים הרלוונטיים.
אם אתם סבורים שיש לכם בסיס להגשת תביעת רשלנות רפואית בהקשר למיקרוצפליה, מומלץ להתייעץ עוד היום עם משרד עו"ד לרשלנות רפואית שטובר טולדנו כדי לבחון את האפשרויות המשפטיות שלכם.
