לידת ילד היא אירוע משמח ומשמעותי בחיי המשפחה. עם זאת, התקופה שלאחר הלידה, יכולה להיות תקופה של סיכון רפואי מוגבר הן לאם והן ליילוד. אחד הסיכונים המשמעותיים שקיימים בתקופה זו עבור היולדת, הוא הסיכון להופעת דימום לאחר לידה (PostPartum Hemorrhage ובראשי תיבות: PPE) – בהיקפים חריגים. למרבה הצער, כאשר גורמים רפואיים אינם מספקים טיפול נאות ליולדת בעקבות הלידה ואינם בוחנים במשנה זהירות את דיווחיה על דימום פוסט לידתי, הדבר יכול להיחשב כמחדל רפואי מסכן חיים שעלול להוביל לסיבוכים חמורים או אפילו למות האם.
במאמר זה, נסביר מתי דימום לאחר לידה מצריך התערבות רפואית ונדון במקרים בהם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על רקע מחדלים באבחון ובטיפול בסיבוך לידה זה.
מהו דימום לאחר לידה?
דימום לאחר לידה הוא חלק נורמלי מתהליך הלידה, המתרחש לרוב עקב היפרדות השליה מדופן הרחם, שמותירה אחריה פצע פתוח שצריך להחלים. דימום זה מטופל בדרך כלל על ידי הצוות הרפואי המטפל באם במהלך הלידה ולאחריה. ברוב המקרים ניתן לשלוט בדמם, אך הוא גם יכול להיות מוגבר ולהוביל לסיבוכים קשים עבור היולדת.
מתי דימום לאחר לידה נחשב כמצב חריג?
דמם לאחר לידה הוא תופעה המתרחשת בשכיחות שנעה בין 1 ל- 6 אחוז מכלל הלידות. כאשר היולדת מאבדת מעל ל- 500 מ"ל של דם אחרי לידה ואגינלית, או 1000 מ"ל של דם ויותר, לאחר לידה קיסרית, הדימום נחשב כחריג ומחייב התייחסות מיוחדת. גם ירידה באחוז ההמוגלובין של היולדת בשיעור העולה על 10%, או צורך בעירוי דם, עשויים להיחשב כתוצר של דמם חריג אחרי הלידה. מדובר בגורם התמותה והתחלואה העיקרי בקרב יולדות שעלול להוביל להלם תת נפחי, כשל נשימתי, כשל כליות ופגיעה במערכת הקרישה בגוף היולדת.
מתי דימום לאחר לידה מצריך התערבות רפואית?
ישנם שני סוגים עיקריים של דימום אחרי לידה שחשוב להכיר:
- דימום ראשוני לאחר לידה: דימום זה מתרחש ב-24 השעות הראשונות לאחר הלידה. זה קשור לעתים קרובות לאטוניה רחמית, מצב שבו הרחם לא מצליח להתכווץ בצורה מספקת אחרי הלידה, מה שמוביל לדימום מוגבר.
- דימום משני לאחר לידה: סוג זה של דימום מתרחש לאחר התקופה הראשונית של 24 שעות לאחר הלידה ונמשך עד שישה שבועות בממוצע לאחריה. זה יכול להיגרם על ידי שאריות שליה שנשארו ברחם או זיהום של חלל הרחם.
דימום לאחר לידה עשוי לפחות בהדרגה לאורך זמן, אולם בשני המקרים לעיל, חיוני לעקוב אחר כל סימן של דימום מוגזם, שכן הדבר יכול להצביע על סכנה לבריאות היולדת. אם הדימום נשאר כבד, חורג מהנפחים שהוזכרו לעיל, הופך לאדום בוהק לאחר הימים הראשונים, או מלווה בכאבים עזים או תסמינים מטרידים אחרים, חיוני להפנות את היולדת לטיפול רפואי בהקדם.
כמה זמן נמשך דימום אחרי לידה תקין?
דימום לאחר לידה, הידוע גם בשם לוצ'יה או לוכיה, הוא חלק נורמלי וצפוי מהתקופה שלאחר הלידה. משך ומאפייני הדימום לאחר לידה יכולים להשתנות מאישה לאישה, אך לרוב הדמם יימשך עד שישה שבועות לאחר הלידה ויאופיין בדפוסים כלליים שניתן לצפות להם.
ככלל, דימום לאחר לידה מורכב משלושה שלבים:
לוצ'יה רובה (הפרשה דמית אדומה)
זהו השלב הראשוני של דימום לאחר לידה ונמשך בימים הראשונים לאחר הלידה. במהלך שלב זה, הדימום בצבע אדום עז ועשוי להיות כבד למדי, בדומה לתקופת מחזור כבדה. הוא מורכב בעיקר מדם ורקמת רחם.
לוצ'יה סרוסה (הפרשה דמית ורדרדה)
בעקבות שלב הלוכיה האדומה, רוב הנשים יעברו ללוכיה שצבעה ורדרד או חום. שלב זה נמשך בדרך כלל מסוף השבוע הראשון לשבוע השלישי שלאחר הלידה. הזרימה בשלב זה קלה יותר מהלוצ'יה האדומה.
לוצ'יה אלבה (הפרשה בהירה)
לאחר לוכיה ורודה, נשים יחוו בדרך כלל שלב של הפרשה לבנבנה או צהבהבה. שלב זה יכול להימשך מהשבוע השלישי ועד שישה שבועות לאחר הלידה. חשוב לציין כי בפועל משך הדימום לאחר לידה יכול להיות מושפע מגורמים שונים, כולל סוג הלידה (לידה נרתיקית או קיסרית), האם היו סיבוכים במהלך הלידה או לא, והבדלים אינדיבידואליים בכושר הריפוי וההחלמה של הגוף.
מה בין רשלנות רפואית ודימום לאחר לידה?
רשלנות רפואית משמעה כשל מצד גורם רפואי במתן טיפול רפואי העומד בסטנדרט המקצועי המצופה בתחומו, שתוצאתו היא נזק למטופל. בהקשר של דימום לאחר לידה, רשלנות רפואית עלולה להתרחש כאשר צוות מחלקת היולדות או רופא הנשים שהיולדת נמצאת במעקב אצלו, אינם ממלאים את תפקידם כראוי – מה שמוביל לסיבוכים מסכני חיים עבור האם.
מתי דימום לאחר הלידה עלול להיחשב כעילה להגשת תביעת רשלנות רפואית?
כאשר מדובר על דימום לאחר לידה ישנם מספר מחדלים שעלולים להיחשב כעילה אפשרית להגשת תביעת רשלנות רפואית לאחר לידה:
- אי זיהוי גורמי סיכון: גם הרופא המלווה את האם לעתיד במהלך הריונה, וגם הצוות הרפואי המלווה את היולדת בלידה ולאחריה, אחראיים על זיהוי גורמי סיכון שהופכים אישה לרגישה יותר לדימום לאחר הלידה. זה כולל היסטוריה של דימום מוגבר בלידה או לאחר הלידה בהריונות קודמים, שרירנים ברחם או בעיות שליה. אי זיהוי והתייחסות לגורמים אלו עלול להיחשב לרשלנות.
- ניטור לא מספק: במהלך הלידה ובתקופה שלאחר הלידה, יש חשיבות מכרעת לעקוב אחר מדדי האם והתכווצויות הרחם. מעקב בלתי נאות אחר אלו, עלול להוביל לעיכוב באבחון ובטיפול בדמם מופרז, שעלול לגרום לנזק ליולדת.
- התמודדות לא נכונה עם אטוניה של הרחם: אטוניה רחמית, היא כאמור מצב שבו הרחם לא מצליח להתכווץ כראוי לאחר הלידה. זוהי סיבה שכיחה לדמם לאחר לידה. הדרך האפקטיבית ביותר למניעת דמם פוסט לידתי, היא באמצעות ניהול הלידה עצמה באופן אקטיבי. ניתן לעשות זאת על ידי מתן תרופות לזירוז הצירים ליולדת, ביצוע עיסוי רחם והוצאה של השלייה בעזרת מתיחה של חבל הטבור עם התכווצות הרחם אחרי לידת התינוק. אי ביצוע הטיפולים הנחוצים לפליטת שאריות השליה מהרחם, עלול להוביל לתוצאות חמורות עבור היולדת ולהיחשב כרשלנות רפואית מצד הצוות המיילדותי.
- עיכוב באבחון וטיפול בדימום פוסט לידתי מוגבר: התערבויות מהירות הן קריטיות בהתמודדות עם דימום מוגבר לאחר הלידה. עיכובים בביצוע הליכים הכרחיים לעצירת הדמם, כגון טמפונדה או ניפוח בלון ברחם, אמבוליזציה של עורק הרחם, או, במקרים חמורים – כריתת רחם, עלולים לגרום למצבים מסכני חיים.
- אי טיפול בזיהומים או בשארית שליה שנשארו ברחם: במקרים של דמם משני, קריטי לאבחן ולטפל בזיהומים או בשאריות שליה שנשמרו ברחם באופן מיידי, שכן אי ביצוע הפעולות הנחוצות לכך, עלול להוביל לדימום מתמשך ולזיהום.
רשלנות רפואית באבחון או טיפול בדימום לאחר לידה – מה ניתן לעשות?
במקרים בהם התרחשה רשלנות רפואית לאחר הלידה, ניתן לנקוט בהליכים משפטיים. הנפגעים או משפחותיהם יכולים לתבוע פיצויים מהגורמים הרפואיים האחראים למחדל, בגין הוצאותיהם הרפואיות, אובדן הכנסה, כאב וסבל ונזקים אחרים הנובעים מהאחבון או הטיפול הרשלני בדמם הלידתי.
כיצד מוכיחים את עילת התביעה?
על התובעים בתביעת רשלנות רפואית דימום אחרי לידה, להוכיח כי הגורם הרפואי העומד לדין, סטה מסטנדרט הטיפול המקובל בתחומו. י
תר על כן, נדרשת הוכחת סיבתיות. קרי, קביעה שהפרת חובת הזהירות כלפי היולדת ו/או החריגה מסטנדרט הטיפול המקובל במקרים אלו, גרמו ישירות להחמרת מצבה הרפואי של המטופלת.
לעניין זה, יש צורך להוכיח כי למטופלת נגרם נזק ממשי כתוצאה מהרשלנות של הצוות הרפואי שטיפל בה בלידה ולאחריה.
רשלנות רפואית במקרים של דימום לאחר הלידה – סיכום
כאשר מתרחשת רשלנות רפואית בהקשר של דימום לאחר לידה, עלולות להיות לכך השלכות הרסניות עבור היולדת, לרבות פציעה קשה או אפילו מוות. משכך, דימום לאחר לידה, חרף היותו תופעה שכיחה, מצריך מעקב זהיר ובמקרים רבים – גם נקיטת פעולות מנע מצד הצוות המיילדותי, הצוות הרפואי במחלקת היולדות ורופא הנשים של היולדת.
כאשר מתעורר החשד שהצוות הרפואי שהיה מעורב בלידה ובמעקב אחר היולדת לאחריה, לא פעל כנדרש למניעת דימום חריג אחרי הלידה, יש מקום לבחון את האפשרות להגשת תביעת פיצויים, אם ליולדת נגרם נזק בשל כך. למידע נוסף על הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה – פנו כעת אל משרד עו"ד שטובר טולדנו.
