רשלנות רפואית במעקב אחרי בדיקות היא תופעה מדאיגה ובעלת השלכות הרות אסון על בריאות המטופלים. כשהצוות הרפואי מתרשל בניהול תקין של המעקב אחר תוצאות בדיקות המטופל, התוצאות עלולות להיות קשות ביותר. במאמר זה נסקור לעומק את הנושא, נבחן את ההשלכות האפשריות של מחדלים אלו, ונבהיר מתי וכיצד ניתן להגיש תביעה משפטית בגינם.
רשלנות רפואית במעקב אחרי בדיקות – מה זה אומר?
קיימות בדיקות רפואיות רבות ומגוונות, כגון בדיקות דם, הדמיה (צילומי רנטגן, אולטרסאונד CT, MRI ועוד), בדיקות פולשניות (גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה וכו'), בדיקות גנטיות, פתולוגיה ועוד. כאשר מטופל נזקק לבדיקה רפואית זו או אחרת, חובתו של הצוות הרפואי אינה מסתכמת רק בביצוע הבדיקות עצמן, אלא גם בניהול תקין ואחראי של המעקב אחר תוצאותיהן.
בפועל, התנהלות ראויה סביב המעקב אחרי תוצאות בדיקות, מחייבת עיון יסודי בכל התוצאות תוך זמן סביר, זיהוי ממצאים חריגים הדורשים התייחסות, דיווח לרופא המפנה לבדיקה בהקדם, עדכון המטופל בממצאים ובמשמעותם הרפואית, והפנייתו במועד לבדיקות או התייעצויות המשך במידת הצורך.
לצערנו, בפועל מתרחשים לא מעט מקרים של רשלנות רפואית במעקב אחר בדיקות, ובכלל זה:
- אי עדכון של המטופל על תוצאות בדיקה חריגות.
- אי שליחת תזכורות למטופל לביצוע בדיקות חוזרות או בדיקות מעקב.
- עיכוב בלתי מוצדק בהפנייה לרופאים מומחים או בדיקות עומק לבירור ממצאים חשודים.
- פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה על ידי הרופא הבודק.
- ועוד
למרבה הצער, הרשלנות הרפואית במעקב יכולה לגבות מחיר כבד מהמטופל כפי שנפרט מיד.
ההשלכות של רשלנות רפואית במעקב אחרי בדיקות
ההשלכות של רשלנות רפואית במעקב אחרי בדיקות עלולות להיות קשות ומרחיקות לכת.
ראשית, רשלנות במעקב אחר בדיקות עלולה להביא להחמרה משמעותית במצבו הבריאותי של המטופל, כתוצאה מאי-מתן הטיפול המתאים בזמן. כך למשל, גידול סרטני שאותר בבדיקה אך לא טופל עקב מחדל במעקב, עלול להתפשט ולהגיע לשלב מתקדם יותר.
שנית, הרשלנות עלולה לפגוע באיכות החיים ובתפקוד היומיומי של החולה, עקב הסבל הפיזי והנפשי הכרוך בהחמרת המחלה. במצב זה לדוגמא, המטופל עשוי לסבול מכאבים, מוגבלות פיזית, חרדה ודיכאון. לא פעם התוצאה היא גם אובדן ימי עבודה רבים ופגיעה משמעותית בהכנסה, לצד עלויות כלכליות ניכרות על טיפולים רפואיים והוצאות נלוות.
מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית במעקב אחרי בדיקות?
על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית במעקב אחר בדיקות, על התובע להוכיח מספר יסודות משפטיים:
- התרשלות (סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל) של הצוות הרפואי במעקב אחר תוצאות הבדיקה.
- נזק בריאותי, נפשי או תפקודי שנגרם לו כמטופל.
- קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.
ניתן למצוא בפסיקה הישראלית דוגמאות רבות לתביעות שהתקבלו בגין רשלנות במעקב אחר בדיקות ובהן:
- פיצוי של מיליוני שקלים למטופלת שסבלה משיהוי באבחון גידול ממאיר עקב אי-זימונה לממוגרפיה חוזרת.
- פיצוי למטופל אשר תוצאה חריגה בצילום רנטגן של ריאותיו לא דווחה לו ולא הופנה בזמן להמשך בירור.
- פיצוי למטופל שלקה בנכות בעקבות זיהום, משום שתוצאות תרבית חיובית לא נמסרו לו.
- פיצוי למטופל שחלה בסרטן המעי הגס עקב מחדל בפענוח בדיקת קולונוסקופיה.
- ועוד
בכל מקרה, חשוב לדעת שגם כאשר ישנה עילה ברורה לכאורה להגשת תביעת רשלנות רפואית עקב מחדל במעקב רפואי, חובת ההוכחה בתביעה מוטלת על כתפי התובע – קרי, המטופל. עליו (ועל עורך דינו) להציג תיעוד רפואי מקיף לצד חוות דעת מומחים התומכות בכל יסודות התביעה.
שלבים בתביעת רשלנות רפואית במעקב אחרי בדיקות
התהליך של הגשת תביעה מעין זו מתחיל בפנייה ראשונית לעו"ד המתמחה ברשלנות רפואית, לצורך בחינה ראשונית של נסיבות המקרה. ככל שעולה חשד ראשוני להתרשלות, עורך הדין הנסמך על חוות דעת משפטית של רופא מומחה בתחום הרפואי הרלוונטי למקרה, יבצע בדיקה מעמיקה של התיק הרפואי, ויגבש אסטרטגיה משפטית שתסייע לביסוס יסודות התביעה.
במידה וקיימת תשתית ראייתית מספקת, יוכן ויוגש כתב תביעה נגד הנתבעים הרלוונטיים – קופות החולים, בתי החולים, מוסד רפואי אחר ו/או כנגד הרופאים כפרטים. במסגרת ההליך המשפטי, הצדדים מגישים כתבי טענות, עוברים הליכי גילוי מסמכים, מומחים מטעמם מעידים בבית המשפט וכד'. אולם לא תמיד התביעה מגיעה עד לפסק דין. לעיתים הצדדים, בסיועו של בית המשפט, מגיעים להסדר פשרה במסגרתו הנתבעים משלמים פיצוי מוסכם לתובע, ללא הודאה באחריות, וזאת על מנת לחסוך את הזמן והעלויות הכרוכים בהמשך ניהול ההליך.
עוד חשוב לציין כי סיכויי התביעה להתקבל תלויים כמובן בנסיבות הספציפיות ובחוזק הראיות.
ככל שהרשלנות מובהקת יותר וקשר הסיבתי מבוסס יותר – כך גדלים הסיכויים להצלחת התיק.
גובה הפיצוי שייפסק (ככל שהתביעה תתקבל) נגזר בדרך כלל מהיקף הנזק שנגרם – הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות, כאב וסבל, אובדן סיכויי החלמה של המטופל ועוד.
כיצד בוחרים עורך דין לתביעת רשלנות רפואית?
לבחירת עורך הדין המייצג בתביעה מסוג זה, חשיבות מכרעת שכן מדובר בתחום מורכב ורווי פרטים רפואיים ומשפטיים. לכן מומלץ מאוד לבחור עורך דין בעל התמחות וניסיון ספציפיים בתחום הרשלנות הרפואית במעקב אחרי בדיקות.
בפגישת הייעוץ הראשונית רצוי לשאול את עורך הדין שאלות כגון: בכמה תיקים דומים טיפלת? מה שיעורי ההצלחה שלך במקרים אלו? האם יש לך קשרים עם רופאים מומחים רלוונטיים? מה אופן חישוב שכר הטרחה (אחוזים מהזכייה / שעות עבודה)? ועוד.
חלק מהשיקולים שיש לקחת בחשבון הם גם היכרותו של עורך הדין עם סוג התיק הרלוונטי (למשל – רשלנות במעקב אחרי בדיקות סרטן השד) וההצלחות שהשיג למען מיוצגיו בתיקים דומים.
לסיכום
רשלנות רפואית במעקב אחרי בדיקות היא תופעה חמורה שעלולה לגבות מחיר בריאותי ואישי כבד מהמטופלים. לפיכך, חשוב מאוד שמטופלים שנפגעו מרשלנות כזו יהיו מודעים לאפשרות לתבוע פיצויים הולמים על הנזקים שנגרמו להם. אם גם אתם סבלתם מהזנחה או טעויות בניהול המעקב הרפואי אחרי בדיקות שעברתם, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרד עו"ד שטובר טולדנו המתמחה בתיקים אלו. נשמח לבחון את פרטי המקרה שלכם, ולסייע לכם למצות את זכויותיכם המשפטיות עד קבלת הפיצוי המגיע לכם.
