פקודת הנזיקין וחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, מהווים את הבסיס המשפטי לתביעות רשלנות רפואית בישראל. במקרים של אבחון מאוחר של מחלה קשה, הנובע מרשלנות רפואית, עשויים להינקט צעדים משפטיים להכרה בנזק ולקבלת פיצוי.
עודכן לאחרונה: יוני 2026.
עיקרי הדברים
✓הערכת סיכויי התביעה: עורך הדין יעריך את סיכויי התביעה, את הנזקים שנגרמו ואת גובה הפיצוי המגיע לך.
✓גיוס מומחים רפואיים: ייתכן ויעלה הצורך בגיוס חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמך, על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק.
✓הליך תביעת הפיצויים: הגשת תביעת נזיקין כנגד הגורם האחראי לרשלנות, ובמידת הצורך, ניהול הליך משפטי הוכחות.
✓השגת פיצוי הולם: המטרה היא השגת פיצוי מקסימלי שיכסה את כל הנזקים שנגרמו, כגון הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, ועוגמת נפש.
מה עושים במקרה של אבחון מאוחר של מחלה קשה עקב רשלנות רפואית?
בקצרה: במקרה של אבחון מאוחר של מחלה קשה עקב רשלנות רפואית, יש לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה, לאסוף את כל החומר הרפואי, ולהעריך את סיכויי התביעה לקבלת פיצוי.
לאחר אבחון מאוחר של מחלה קשה, אשר נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית, יש לנקוט במספר צעדים משפטיים ואחרים, על מנת למצות את הזכויות של הנפגע. קבלת הסיוע המשפטי המתאים בזמן הנכון היא קריטית להצלחת התביעה.
ראו גם: רשלנות רפואית בפרוגסטרון. ראו גם: רשלנות רפואית בניתוח מעקפים.
מי נחשב נפגע מרשלנות רפואית?
בקצרה: נפגע מרשלנות רפואית הוא אדם שנגרם לו נזק גופני או נפשי כתוצאה מטיפול רפואי שחייב רופא סביר לנקוט בו, אך לא ננקט, או שבוצעה פעולה שרופא סביר לא היה נוקט בה.
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר קיים פער בין הסטנדרט הרפואי המקובל לבין הטיפול שניתן בפועל. פער זה, הגורם נזק בלתי הפיך, עשוי להוביל לתביעת נזיקין. הדבר דורש הוכחה של קשר סיבתי ברור בין הרשלנות לנזק שנגרם.
ראו גם: צור קשר.
מהם השלבים המרכזיים בתביעת רשלנות רפואית?
בקצרה: השלבים המרכזיים כוללים איסוף מסמכים, פנייה לעורך דין, הערכת סיכויי התביעה, גיוס מומחים, הגשת התביעה, ניהול מו"מ או הוכחות, ולבסוף, קבלת פיצוי.
תביעת רשלנות רפואית היא הליך מורכב, הדורש הבנה מעמיקה של הדין והפרקטיקה הרפואית. ליווי מקצועי של עורך דין המתמחה בתחום חיוני להצלחתה.
שלב 1: איסוף מסמכים רפואיים
בקצרה: איסוף כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, החל מתיקה הרפואי של המחלה ועד למכתבי ההתראה של עורך הדין.
אסף את כל המסמכים הרפואיים הקשורים למחלה ולאבחון המאוחר. הדבר כולל: סיכומי מחלה, תוצאות בדיקות (מעבדה, הדמיה), פרוטוקולי ניתוחים, סיכומי טיפולים, התכתבויות עם הצוות הרפואי, ועוד.
התחילו מהרגעים הראשונים של הטיפול הרפואי, ולא רק מהשלבים המאוחרים של המחלה.
המסמכים החשובים כוללים:
- תיקה הרפואי בבית החולים או במרפאה.
- תוצאות בדיקות ומעבדה.
- פרוטוקולים ניתוחיים וסיכומי אשפוז.
- רשומות רפואיות ממרפאות חוץ.
- כל התכתבות עם גורמי רפואה.
מהו תפקיד עורך הדין בתביעת רשלנות רפואית?
בקצרה: עורך הדין מתמחה בהערכת סיכויי התביעה, גיוס מומחים, ניהול הליך משפטי, וייצוג הלקוח מול הגורמים האחראים להשגת פיצוי הולם.
עורך דין מקצועי ילווה אתכם לאורך כל התהליך, החל מהערכה ראשונית של סיכויי התביעה, דרך איסוף הראיות והגשת התביעה, ועד לייצוג בבית המשפט או במשא ומתן להשגת הסדר.
חלק ממשרדי עורכי הדין המתמחים בתחום פועלים על בסיס מודל "אין פיצוי, אין תשלום".
מתי יש לפנות לייעוץ משפטי?
בקצרה: יש לפנות לייעוץ משפטי ברגע שעולה חשד כי האבחון המאוחר של המחלה הקשה נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית.
הזמן הוא גורם קריטי בתביעות אלו. ככל שתפנו מוקדם יותר, כך יתאפשר איסוף ראיות יעיל יותר ופתיחת ההליך המשפטי בזמן. איחור בפנייה עשוי להוביל להתיישנות התביעה, כפי שעולה מפסיקות שונות. [2]
התיישנות בתביעות נזיקין:
- לפי חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, תביעות נזיקין מתיישנות בדרך כלל לאחר 7 שנים. בתביעות רשלנות רפואית, מרוץ ההתיישנות מתחיל ממועד גילוי הנזק על ידי הנפגע, ולא בהכרח ממועד האירוע הרפואי עצמו, בהתאם לסעיפי הגילוי המאוחר שבחוק. [2]
- ישנם מקרים שבהם מועד ההתיישנות עשוי להידחות נוסף, אם הנזק התגלה רק לאחר פרק זמן משמעותי, או אם המידע על הרשלנות לא היה ידוע לנפגע. [2]
- בכל מקרה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי, שכן חישוב מועד ההתיישנות תלוי בנסיבות הספציפיות של כל תיק.
מהם הנזקים שניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית?
בקצרה: ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים גופניים, נפשיים, כלכליים (כגון הפסדי שכר), והוצאות עתידיות הקשורות לטיפול רפואי.
תביעת רשלנות רפואית מתמקדת בהחזרת המצב לקדמותו ככל הניתן, או לחילופין בפיצוי הולם על כל הנזקים שנגרמו.
מטרת התביעה היא להבטיח שהנפגע יקבל את הפיצוי הראוי על מנת שיוכל להמשיך את חייו בצורה הטובה ביותר האפשרית, למרות הפגיעה. ראו גם: תסמונת יעקובסון – פגיעה בכרומוזום 11.
דוגמאות לנזקים הניתנים לתביעה:
- הפסדי השתכרות והפסדי פנסיה: הכנסה עתידית שאבדה עקב אי יכולת לעבוד.
- כאב וסבל: פיצוי על סבל פיזי ונפשי שנגרם.
- נזק תפקודי: פגיעה ביכולת לבצע פעולות יומיומיות.
- נזקים נוספים: בהתאם לנסיבות ולנזקים הספציפיים.
האם ניתן לתבוע פיצויים גם אם המחלה אובחנה בשלב מוקדם אך הטיפול בה היה רשלני?
בקצרה: בהחלט. רשלנות רפואית אינה מוגבלת רק לאבחון מאוחר, אלא יכולה לנבוע גם מטיפול לקוי, פסול או כושל, גם אם המחלה אובחנה בשלב מוקדם.
הדבר משמעותי במקרים כמו רשלנות באבחון מומים מולדים בהריון, או כשלים בטיפול בלידה. גם אם המחלה אובחנה בזמן, שגיאה בטיפול, אי מתן תרופות חיוניות, או ניתוח כושל, כל אלו מהווים עילות לתביעת רשלנות רפואית.
ראו גם: אי מסירת מידע רפואי לאשה בהריון. ראו גם: רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי. ראו גם: אספיקציה או תשניק סב לידתי עקב רשלנות רפואית בלידה.
למה לבחור בעו"ד עידו שטובר ושותפיו?
בקצרה: משרד שטובר וטולדנו מתמחה בתיקי רשלנות רפואית מורכבים, מתוך הבנה עמוקה של המערכת הרפואית והמשפטית, ונחישות להשיג עבור לקוחותיו את הפיצוי המרבי.
"המסע להשגת צדק עבור נפגעי רשלנות רפואית דורש לא רק ידע משפטי מעמיק, אלא גם הבנה אמפתית את המצוקה האישית והכאב.
אנו במשרד עו"ד שטובר טולדנו מחויבים להעניק לכל לקוח ליווי אישי וצמוד, תוך שימוש בניסיון של למעלה מ-20 שנה, כדי להשיג עבורו את התוצאה הטובה ביותר האפשרית," אומר עו"ד עידו שטובר.
אסמכתאות משפטיות מרכזיות
חקיקה ותקנות
- פקודת הנזיקין [נוסח חדש]: הבסיס החוקי לתביעות רשלנות, לרבות רשלנות רפואית, ועוולת הרשלנות המוגדרת בה.
- חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996: מגדיר את זכויות המטופל, לרבות הזכות למידע רפואי ולהסכמה מדעת.
- חוק ההתיישנות, תשי"ח-1958: קובע את מסגרת הזמן להגשת תביעות, כולל הוראות מיוחדות לגילוי מאוחר של נזק.
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962: [1] רלוונטי במקרים שבהם הנפגע אינו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו ונדרש מינוי אפוטרופוס לצורך ניהול ההליך המשפטי.
מה כדאי לעשות עכשיו
- תיעוד מיידי: אספו את כל המסמכים הרפואיים שברשותכם.
- גיבוי דיגיטלי: צרו עותקים דיגיטליים של המסמכים החשובים.
- פנייה ראשונית: צרו קשר עם המשרד להערכה ראשונית של מצבכם המשפטי.
- הכנה לפגישה: רישום של כל השאלות והנקודות שברצונכם להעלות בפגישה עם עורך הדין.
- היערכות לטיפול: במקביל להליכים המשפטיים, המשיכו להקפיד על הטיפול הרפואי במחלה.
אין באמור משום ייעוץ משפטי. המידע נכון למועד הפרסום וכפוף לנסיבות פרטניות. בכל שאלה ספציפית מומלץ להיוועץ עם עורך דין מוסמך.
התוכן נסקר ואומת מול מקורות רשמיים המופיעים ברשימת המקורות בסוף המאמר, בליווי מקצועי של עו"ד עידו שטובר, עורך דין.
שאלות ותשובות
מהם הצעדים המשפטיים שיש לנקוט לאחר אבחון מאוחר של מחלה קשה עקב רשלנות רפואית?
לאחר אבחון מאוחר של מחלה קשה עקב רשלנות רפואית, יש לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום, לאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי, להעריך את סיכויי התביעה, ובמידת הצורך, לגייס מומחים רפואיים לצורך הגשת תביעת נזיקין.
מתי יש לפנות לייעוץ משפטי לאחר אבחון מאוחר של מחלה קשה?
יש לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ברגע שעולה חשד כי האבחון המאוחר של המחלה הקשה נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית. ככל שתפנו מוקדם יותר, כך סיכויי ההצלחה עולים.
אילו סוגי נזקים ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית שהובילה לאבחון מאוחר?
ניתן לתבוע פיצויים בגין נזקים גופניים, נפשיים, כלכליים (כגון הפסדי שכר והפסדי פנסיה), הוצאות רפואיות עתידיות, כאב וסבל, ונזק תפקודי.
האם ניתן לתבוע פיצויים גם אם המחלה אובחנה בשלב מוקדם אך הטיפול בה היה רשלני?
כן. רשלנות רפואית יכולה לנבוע גם מטיפול לקוי, פסול או כושל, גם אם המחלה אובחנה בזמן. הדבר יכול להתבטא באי-מתן תרופות חיוניות, טיפול לא הולם, או שגיאות בניתוח.
כיצד עורך דין מסייע בתביעת רשלנות רפואית עקב אבחון מאוחר?
עורך הדין יעריך את סיכויי התביעה, יאסוף את כל הראיות (רפואיות ומשפטיות), יגייס מומחים רפואיים, יערוך חישוב נזקים, יגיש את התביעה, וייצג את הלקוח בבית המשפט או במשא ומתן מול הגורם האחראי.
מקורות שצוטטו במאמר (2)
[1] חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 – נבו – www.nevo.co.il · צוטט 1×
[2] פסק-דין בתיק ע"א 7276/18 – עיזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל – המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל – supremedecisions.court.gov.il · צוטט 2×
מקורות נוספים שנסקרו במחקר (2)
[3] פסק-דין בתיק ע"א 8783/23 – בית המשפט העליון – supremedecisions.court.gov.il
[4] פסק-דין בתיק רע"א 4625/22 – בית המשפט העליון – supremedecisions.court.gov.il
