כשאחות או צוות סיעוד מתרשלים וגורמים נזק, התביעה מופנית לרוב לא רק כלפי האחות – אלא כלפי בית החולים או הקופה שמעסיקים אותה. המעסיק נושא באחריות שילוחית למעשי עובדיו, ולכן גם טעות סיעודית כמו מתן תרופה שגויה, כשל בניטור או פצע לחץ עשויה לזכות בפיצוי מהמוסד הרפואי.
עיקרי הדברים
- המוסד אחראי, לא רק האחות – בית החולים או הקופה נושאים באחריות שילוחית לעוולות הצוות הסיעודי.
- הכשלים השכיחים בסיעוד – תרופה שגויה, כשל בניטור ובהשגחה, פצעי לחץ, נפילות, ואי-דיווח להחמרה במצב.
- הגיליון הסיעודי הוא ראיה מרכזית – רישום לקוי או חסר עשוי להעביר את נטל ההוכחה אל המוסד.
- הזמן מוגבל – שבע שנים מהגילוי, ובקטינים עד גיל 25.
מי אחראי כשאחות מתרשלת – בית החולים, לא רק האחות
טעות נפוצה היא לחשוב שתביעה על רשלנות סיעודית מופנית כלפי האחות באופן אישי. במציאות, המעסיק – בית החולים או קופת החולים – נושא באחריות שילוחית למעשי עובדיו שבוצעו במסגרת עבודתם, מכוח סעיף 13 לפקודת הנזיקין[1].
למשמעות הזו ערך מעשי גדול: המוסד הרפואי הוא בעל "כיס עמוק" ומבוטח, ולכן הפיצוי ניתן לגבייה גם כשקשה לתבוע עובד בודד. בנוסף, האחריות עשויה לחול לא רק על הטעות הנקודתית של אחות אחת, אלא גם על כשל מערכתי – תקני כוח אדם, נהלים, או פיקוח לקויים.
הכשלים השכיחים בסיעוד
תחום הסיעוד מרכז סוגי כשל אופייניים. הבולט בהם הוא טעות בתרופות – מתן תרופה שגויה, מינון שגוי, או החמצת אינטראקציה מסוכנת. כשל שכיח נוסף הוא ליקוי בניטור ובהשגחה: אי-זיהוי של הידרדרות במצב המטופל, או אי-דיווח לרופא בזמן.
כשלים נוספים כוללים פצעי לחץ שנוצרו עקב היעדר שינוי תנוחה והשגחה, נפילות של מטופלים שלא הושגחו כראוי, וכשל בבקרת זיהומים. כל אחד מאלה נבחן אל מול הסטנדרט המקצועי – מה שאחות סבירה ומיומנת הייתה עושה באותן נסיבות – ועשוי לבסס תביעה אם חרג ממנו וגרם נזק.
הבסיס המשפטי – רשלנות ואחריות מעביד
הבסיס לתביעה הוא עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין. סעיף 35 קובע שאדם מתרשל כשאינו נוקט את המיומנות והזהירות שבעל מקצוע סביר ומיומן היה נוקט באותן נסיבות, וסעיף 36 מטיל את חובת הזהירות כלפי כל מי שצפוי להיפגע[1]. אל אלה מצטרף סעיף 13, שמטיל על המעביד אחריות לעוולות עובדיו במסגרת עבודתם[1]. כדי לבסס תביעה צריך להראות חובת זהירות, התרשלות, נזק, וקשר סיבתי – ואת זיקת ההעסקה בין הצוות למוסד.
נטל ההוכחה והגיליון הסיעודי
נטל ההוכחה מוטל ככלל על התובע, אך סעיף 41 – "הדבר מעיד על עצמו" – מעביר את הנטל אל הנתבע בהתקיים תנאיו[1]. בתביעות סיעוד, הגיליון הסיעודי – רישומי מתן התרופות, מדדי המטופל, ורישומי ההשגחה – הוא הראיה המרכזית. רישום חסר או לקוי פועל לרעת המוסד שאמור היה לנהל אותו, כפי שמוסבר בהרחבה במאמר על הוכחת רשלנות רפואית ללא תיעוד מסודר.
גם בתחומים שבהם הסיעוד שלוב בטיפול הרפואי, כמו ניטור לאחר הרדמה, כשל בהשגחה הסיעודית עשוי להיות מרכיב מרכזי בתביעה.
חוות דעת רפואית והתיישנות
החוק מחייב לצרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה הקובעת אם הייתה רשלנות ומהו היקף הנזק[3]. בתביעות סיעוד נדרשת לעיתים חוות דעת בתחום הסיעוד או הרפואה הרלוונטית. תקופת ההתיישנות היא שבע שנים, אך לפי כלל הגילוי המניין מתחיל ביום שבו התגלה הנזק או ביום שבו ניתן היה לגלותו[2]. בקטינים המניין מתחיל בגיל 18, וניתן לתבוע עד גיל 25[2].
⚠️ עצור – בקשו את הגיליון הסיעודי
הגיליון הסיעודי, גיליון מתן התרופות ורישומי ההשגחה הם הראיות שמכריעות תביעות סיעוד. בקשו עותק מלא בהקדם – לפני שראיות מתעמעמות ולפני שחלון ההתיישנות מצטמצם.
איך בונים תביעת רשלנות סיעודית
הבסיס הוא תיעוד מלא. ראשית, איסוף התיק הרפואי כולל הגיליון הסיעודי, גיליון התרופות, ומדדי המטופל. שנית, פנייה למומחה לקבלת חוות דעת שתבחן את הסטייה מהסטנדרט. שלישית, תיעוד הנזק והשלכותיו.
בשלב הזה ליווי משפטי עושה את ההבדל. כמשרד המייצג נפגעים בלבד, אנחנו מאתרים את נקודת הכשל בשרשרת הסיעוד, מבססים את אחריות המוסד, ומגבשים את חוות הדעת והאסטרטגיה מול בית החולים או הקופה וחברת הביטוח שלהם.
✅ מה לאסוף לפני תביעה
- הגיליון הסיעודי וגיליון מתן התרופות.
- רישומי מדדים, השגחה, והערכות סיעודיות.
- סיכומי אשפוז ותיעוד הנזק (פצעי לחץ, נפילה, החמרה).
- כל תכתובת או תלונה שהוגשה למוסד.
שאלות נפוצות
את מי תובעים – את האחות או את בית החולים?
לרוב את המוסד. בית החולים או הקופה נושאים באחריות שילוחית לעוולות הצוות הסיעודי שבוצעו במסגרת העבודה, מכוח סעיף 13 לפקודת הנזיקין. כך הפיצוי ניתן לגבייה גם כשקשה לתבוע עובד בודד.
קיבלתי תרופה שגויה אך לא נגרם נזק מיידי. אפשר לתבוע?
תביעת רשלנות דורשת נזק וקשר סיבתי. אם לא נגרם נזק, ייתכן שאין עילה לפיצוי. אם הנזק התגלה מאוחר יותר, חשוב לבדוק את המועד לפי כלל הגילוי.
הגיליון הסיעודי חסר רישומים. זה פוגע בתביעה?
דווקא להפך – רישום חסר או לקוי עשוי לפעול לטובת המטופל ולהעביר את נטל ההוכחה אל המוסד לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין.
כמה זמן יש להגיש תביעה?
ככלל שבע שנים, אך המניין מתחיל מיום גילוי הנזק (כלל הגילוי). בקטינים עד גיל 25. מומלץ לבדוק את המועד מוקדם.
מקורות שצוטטו במאמר (3)
- [1] פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (סעיפים 13, 35, 36, 41) – נבו
- [2] תביעת רשלנות רפואית – כל-זכות
- [3] הגשת תביעת רשלנות רפואית – כל-זכות
מילון מושגים
אחריות המעביד (בית חולים או קופה) לעוולות שביצעו עובדיו במסגרת עבודתם, לפי סעיף 13 לפקודת הנזיקין.
רישום סיעודי הכולל מתן תרופות, מדדים והשגחה. ראיה מרכזית בתביעות רשלנות סיעודית.
פציעות עור הנוצרות מלחץ ממושך עקב היעדר שינוי תנוחה והשגחה. סימן אפשרי לכשל סיעודי.
העילה המשפטית שבסעיף 35 לפקודת הנזיקין: התרשלות שגרמה נזק תוך הפרת חובת זהירות.
כלל ראייתי (סעיף 41 לפקודת הנזיקין) שמעביר את נטל ההוכחה לנתבע כשהנסיבות מצביעות על התרשלות.
מסמך מומחה המצורף לכתב התביעה, הקובע אם הייתה רשלנות ומהו היקף הנזק. תנאי סף להגשה.
המאמר עודכן לאחרונה: יוני 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע אינו ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבחינת מקרה פרטני.
נפגעתם מטיפול סיעודי רשלני? אנחנו כאן להילחם בשבילכם
מייצגים נפגעים בלבד. פנו לבדיקת הגיליון הסיעודי וחוות הדעת, וליווי בתביעה מול המוסד הרפואי.
