הרדמה הינה חלק בלתי נפרד מהליכים רפואיים רבים בעולם המודרני. היא מאפשרת ביצוע פרוצדורות כירורגיות מורכבות ללא כאב ובאופן המיטבי עבור המטופל. עם זאת, ביצוע הרדמה באופן רשלני עלול לגרום לפגיעות ונזקים משמעותיים למטופל, ולעיתים אף להוביל לתוצאות הרות אסון. במאמר זה נסקור לעומק את הנושא של רשלנות רפואית בהרדמה. נתחיל בהסבר על מהות ההרדמה וחשיבותה, נמשיך בתיאור תפקידו של הרופא המרדים והפעולות שעליו לבצע במסגרת ההרדמה. לאחר מכן נעמוד על המשמעות של רשלנות רפואית בכלל וכיצד היא עלולה לבוא לידי ביטוי בתהליך ההרדמה בפרט, ונסיים בדיון על האפשרויות העומדות בפני מטופל שנפגע מרשלנות רפואית בהרדמה והדרכים לתבוע את זכויותיו.
מהי הרדמה ומדוע היא נדרשת?
הרדמה היא תהליך שמטרתו להביא לאובדן הכרה זמני ומבוקר אצל המטופל. בכך היא מאפשרת ביצוע פרוצדורות רפואיות כואבות או מלחיצות, תוך מניעת סבל ואי נוחות למטופל. ההרדמה גם מאפשרת לרופא המנתח לפעול בחופשיות, ללא הפרעות כתוצאה מתזוזות או תגובות כאב של המטופל.
ההרדמה מושגת באמצעות מתן תרופות מיוחדות שמדכאות את פעילות מערכת העצבים המרכזית. קיימים סוגים שונים של הרדמה – החל מהרדמה מקומית באמצעות משחות או זריקות באזור המטופל, ועד להרדמה כללית המשתקת את כל הגוף. בחירת שיטת ההרדמה נעשית בהתאם לסוג הפרוצדורה הרפואית, מצבו הבריאותי של החולה ושיקולים נוספים.
ביצוע ההרדמה – תפקידו ואחריותו של הרופא המרדים
האחריות על ביצוע ההרדמה ועל שלומו של המטופל במהלכה מוטלת על הרופא המרדים. בהיותה פרוצדורה מורכבת ועדינה, על הרופא המרדים להיות מיומן ומנוסה, ולפעול על פי הפרוטוקולים והסטנדרטים הרפואיים המקובלים.
תהליך ההרדמה מתחיל עוד לפני הכנסת המטופל לחדר הניתוח. על הרופא להסביר למטופל על סוג ההרדמה המתוכנן ולהציג בפניו את האפשרויות הקיימות. עליו לאסוף מידע על מצבו הרפואי של המטופל, לרבות רגישויות, מחלות כרוניות ותרופות שהוא נוטל. כל אלה ישפיעו על בחירת חומר ההרדמה ומינונו.
בעת ביצוע ההרדמה, על הרופא המרדים לווסת את המינון באופן מדויק. מינון חסר לא יביא להרדמה מספקת ועלול לגרום כאב וסבל למטופל. לעומת זאת, מינון עודף עלול לגרום לדיכוי נשימתי מסוכן או לפגיעה במערכות גוף אחרות. במקביל, על הרופא לנטר ברציפות את מצבו של המטופל – לחץ דם, דופק, רמת החמצן בדם ועוד, ולהגיב במהירות לכל סימן מדאיג.
לאחר סיום הפרוצדורה, ממשיך הרופא המרדים במעקב אחר המטופל, עד להתאוששותו המלאה מההרדמה. המעקב בפרק זמן זה קריטי לא פחות, שכן תופעות לוואי מההרדמה עלולות להופיע גם בדיעבד. רק כאשר המטופל יציב ובהכרה מלאה, יכול הרופא המרדים לשחררו מהשגחתו.
רשלנות רפואית – כיצד היא באה לידי ביטוי בהרדמה ומהן השלכותיה הפוטנציאליות?
רשלנות רפואית מתרחשת כאשר גורם רפואי לא נוהג בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל בתחומו ו/או חורג מחובת הזהירות כלפי המטופל, ובכך גורם נזק בלתי מוצדק למטופל. בתהליך ההרדמה, רשלנות עלולה להופיע במגוון דרכים:
- אי איסוף מידע מספק על המטופל בטרם ההרדמה – למשל, התעלמות מאלרגיה ידועה לחומרי הרדמה מסוימים.
- שגיאות בבחירת ההרדמה – בחירה בשיטת הרדמה או חומר הרדמה שאינם מתאימים למטופל ולסוג הפרוצדורה.
- טעויות במינון חומרי ההרדמה – הן מתן מנת יתר והן מתן מנה נמוכה מדי.
- אי ניטור מספק של מצב המטופל – עלול להתרחש במהלך ההרדמה ולאחריה, דבר המונע זיהוי של סיבוכים בזמן אמת.
- אי הפסקת ההרדמה בעת הצורך – המשך הרדמה גם כאשר מופיעים סימנים מדאיגים המצביעים על מצוקה של המטופל.
- החזרה לא מבוקרת של המטופל להכרה לאחר ההרדמה – ללא מתן טיפול תומך נאות.
כל אחד מהכשלים הללו וכשלים נוספים בהקשר להרדמה, מהווה סטייה מסטנדרט הרפואה הסביר, ועלול להסתיים בפגיעה חמורה במטופל. בין הסיבוכים האפשריים: חנק וחסימת נתיבי אוויר, אלרגיה קשה, שיתוק שרירים, ואף מוות בטרם עת. נזקים פחות דרמטיים אך משמעותיים לא פחות עשויים לכלול טראומה נפשית, כאב מתמשך, פגיעה בזיכרון ובכושר הריכוז ועוד.
מה עושים במקרה של רשלנות רפואית בהרדמה?
אם עברתם הרדמה וסבלתם מסיבוכים או נזקים שלדעתכם נגרמו מרשלנות רפואית בהרדמה, חשוב שתפעלו לברר את זכויותיכם. ככלל, רשלנות רפואית מזכה את הנפגע בפיצויים בגין הנזק שנגרם לו – הן נזק פיזי כמו הוצאות רפואיות וימי עבודה שאבדו, והן נזק נפשי כמו כאב וסבל.
הצעד הראשון הוא לפנות לייעוץ מקצועי מטעם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עורך הדין יסייע באיסוף הראיות הדרושות – תיעוד רפואי, חוות דעת מומחים וכדומה, ויעריך את סיכויי התביעה. במידה וקיימת עילה מספקת, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד הרופא או המוסד הרפואי האחראים.
איך מוכיחים כי התרחשה רשלנות רפואית בהרדמה?
הליך משפטי של תביעת רשלנות אינו פשוט, ודורש הוכחה של שלושה יסודות מרכזיים:
- קיומו של נזק – יש להראות שאכן נגרם למטופל נזק ממשי, פיזי ו/או נפשי, כתוצאה מההרדמה.
- התרשלות – יש להוכיח כי הרופא המרדים סטה מסטנדרט הטיפול הסביר, כאשר פעל או נמנע מלפעול בקשר להרדמה באופן המקובל בתחומו בתרחישים דומים.
- קשר סיבתי – יש לקשור בין ההתרשלות לבין הנזק שאירע. כלומר, להראות כי אילולא ההתנהלות הרשלנית, לא היה נגרם הנזק למטופל.
הוכחת יסודות אלו דורשת ניתוח מעמיק של התיעוד הרפואי וחוות דעת של רופאים מומחים בתחום. לכן חיוני כל כך הליווי של עורך דין מנוסה, שיוכל "לתרגם" את המונחים המקצועיים עבור בית המשפט ולהציג טיעון מלא ומשכנע לטובת מרשו.
לסיכום
הרדמה הינה נדבך חיוני ברפואה המודרנית, אך טעויות ורשלנות בביצועה עלולות להוביל לנזקים חמורים למטופל ואף למותו. לאור הסיכון הגבוה, על הרופא המרדים מוטלת אחריות כבדה להקפיד על כללי הזהירות והמקצועיות בכל שלבי ההרדמה. כאשר עקב רשלנות רפואית בהרדמה נגרם נזק, עומדת למטופל או ליקיריו הזכות לתבוע פיצויים מהמוסד הרפואי שבו ההליך בוצע ו/או מהצוות הרפואי שהיה מעורב בהליך. עם זאת, תביעות רשלנות רפואית הן כאמור מורכבות ודורשות ייצוג משפטי מקצועי. לכן אם אתם או יקיריכם סבלתם מנזק בעקבות הרדמה רשלנית, אל תהססו לפנות למשרד עורכי הדין שטובר טולדנו, המתמחה בתיקי רשלנות רפואית. צוות המשרד ישמח לעמוד לרשותכם, לבחון את נסיבות המקרה ולסייע במימוש זכויותיכם המלאות. התקשרו עוד היום או השאירו פרטים באתר ונציג מטעמנו יחזור אליכם בהקדם.
