האם רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי גרמה לנזק לילדכם? הזכויות המשפטיות שלכם לפניכם
אם ילדכם נולד עם מום גנטי, וקיים חשד כי הדבר נבע מרשלנות באבחון הטרום לידתי, יש לכם זכויות משפטיות להן אתם זכאים.
מאמר זה יספק לכם מידע חיוני אודות האפשרויות העומדות בפניכם, כיצד ניתן להוכיח רשלנות רפואית, וכיצד משרדנו, שטובר טולדנו, יכול לסייע לכם.
עיקרי הדברים
✓הוכחת רשלנות רפואית: ההליך המשפטי דורש הוכחה להפרת חובת הזהירות המוטלת על הצוות הרפואי, קשר סיבתי בין ההפרה לנזק שנגרם, והיקף הנזק.
✓התיישנות: תביעה בגין רשלנות רפואית מתיישנת לאחר 7 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה, בהתאם לסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. קיימים חריגים לכלל זה, כגון מועד גילוי הנזק במקרים מסוימים, או הוראות מיוחדות עבור קטינים. [1]
✓חוות דעת מומחים: הצגת חוות דעת רפואיות מוצקה ממומחים מובילים היא קריטית להוכחת רשלנות רפואית.
✓ליווי אישי ומקצועי: משרד שטובר טולדנו מתחייב לליווי אישי וצמוד, תוך שימוש בניסיון של למעלה מ-20 שנה בהתמודדות עם תיקים מורכבים.
✓מיצוי מלא של הזכויות: המשרד פועל בנחישות להשגת פיצוי מקסימלי ומיצוי מלא של כלל הזכויות המגיעות לניזוק. [2]
מהי רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי?
בקצרה: רשלנות באבחון טרום לידתי מתרחשת כאשר הצוות הרפואי אינו מבצע בדיקות הריון הנדרשות, אינו מפרש נכון את התוצאות, או אינו מיידע את ההורים באופן מלא לגבי הסיכונים האפשריים, ובכך מונע מהם לקבל החלטות מושכלות בנוגע להריון.
רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי יכולה להתבטא במספר דרכים:
- אי ביצוע בדיקות מומלצות: אי הפנייה או אי ביצוע של בדיקות סקר גנטיות, סקירות מערכות, או בדיקות מי שפיר/סיסי שליה, כאשר קיים חשד או שההריון נחשב בסיכון.
- פענוח שגוי של תוצאות: כאשר תוצאות הבדיקות מצביעות על חשד למום גנטי או בעיה התפתחותית, אך הצוות הרפואי מפרש אותן באופן שגוי או מזלזל בפוטנציאל הנזק.
- אי מתן מידע מספק להורים: אי הסברה מפורטת ומלאה להורים אודות הסיכונים הפוטנציאליים, המשמעויות של מום גנטי, האפשרויות הקיימות (כמו הפסקת הריון), והשלכותיו העתידיות על חיי הילד והמשפחה.
מי יכול לתבוע בגין רשלנות באבחון טרום לידתי?
בקצרה: הורים של ילד שנולד עם מום גנטי, כתוצאה מרשלנות רפואית באבחון טרום לידתי, יכולים להגיש תביעת נזקי גוף. חשוב לדעת כי מאז הלכת המר (בית המשפט העליון, 2012), עילת התביעה של הילד עצמו ("חיים בעוולה") בוטלה, ועילת ההורים בגין "הולדה בעוולה" היא שנותרת בתוקף.
התביעה מוגשת לרוב בגין "הולדה בעוולה", מקרה בו נולד ילד עם מום שניתן היה, במידה והייתה ננקטת הזהירות הנדרשת, למנוע את הולדתו או לקבל החלטה מושכלת בנוגע להמשך ההריון.
בתי המשפט מכירים בכך שמדובר בנזק קשה, הן לילד והן למשפחתו.
מהם הנזקים הניתנים לפיצוי?
בקצרה: הפיצויים בתביעות מסוג זה נועדו לכסות מגוון רחב של הוצאות ונזקים, החל מעלויות רפואיות ושיקומיות, דרך הפסדי שכר עתידיים, וכלה בכאב וסבל.
הפיצויים בתביעות בגין רשלנות באבחון טרום לידתי יכולים להיות משמעותיים, שכן הם מכסים נזקים ארוכי טווח. הסכומים המוערכים בתביעות כאלה יכולים להגיע למיליוני שקלים, ואף לעשרות מיליונים, בהתאם לחומרת הנזק והפגיעה.
בין ראשי הנזק הנפוצים ניתן למצוא:
ראו גם: איחור באבחון תסמונת סקיד, תסמונת יעקובסון – פגיעה בכרומוזום 11, תסמונת האיקס השביר, תסמונת דרווה (הפרעת אפילפסיה לתינוק), תסמונת אדוארדס (טריזומיה 18).
- הוצאות רפואיות ושיקומיות: עלויות טיפולים, תרופות, אבחונים, אביזרים רפואיים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, ושיקום פסיכולוגי.
- הפסד השתכרות עתידית: הן של הילד, שיגביל את יכולתו להשתלב בשוק העבודה, והן של ההורים, שיצטרכו להקדיש זמן רב לטיפול בילד.
- התאמת מגורים: אם נדרשים שינויים בבית כדי להתאימו לצרכי הילד המיוחד.
- כאב וסבל: פיצוי בגין הנזק הפיזי והנפשי שנגרם לילד ולהוריו.
איך ניתן להוכיח רשלנות באבחון טרום לידתי?
בקצרה: הוכחת רשלנות תלויה בהצגת חוות דעת מומחים רפואיים, הוכחת קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק, והערכת הנזק הכולל.
הוכחת רשלנות רפואית היא הליך מורכב, הדורש הבנה מעמיקה של התחום המשפטי והרפואי. משרד עו"ד שטובר טולדנו מתמחה בהתמודדות עם מורכבויות אלו. להלן השלבים העיקריים: ראו גם: רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח.
- 1איסוף חומר רפואי: ראשית, יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, לרבות תיק הריון, תוצאות בדיקות (אולטרסאונד, בדיקות דם, בדיקות גנטיות), סיכומי לידה, ותיעוד רפואי של הילד מלידתו ועד היום.
- 2חוות דעת רפואיות: במרבית המקרים, יהיה צורך בחוות דעת רפואית ממומחה בתחום הרלוונטי (למשל, גנטיקאי, מיילד, ומומחה בטיפול בילדים עם מומים גנטיים). חוות הדעת תצטרך לקבוע: מה היה הסטנדרט הרפואי המקובל במקרה הספציפי, האם הטיפול שניתן חרג מסטנדרט זה, מה הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק, ומה היקף הנזק. הבנה של שפת הרופאים: "כפי שראינו במקרים רבים, ישנם מקרים בהם חוות דעת נופלות בשל אי התאמה ל'שפה' המקובלת בבתי המשפט, או שאינן מציגות את הנתונים באופן ברור למומחה מטעם הנתבעים. במשרדנו, המשלב מומחיות רפואית ומשפטית, אנו דואגים שכל חוות דעת תהיה מבוססת, חזקה, ותענה על כל הדרישות." [4]
- 3הוכחת קשר סיבתי: יש להוכיח כי הרשלנות הרפואית היא זו שגרמה ישירות להולדתו של הילד עם המום, או לצמצום הסיכויים למנוע זאת.
- 4הוכחת הנזק: הערכה מדויקת של כל הנזקים שנגרמו לילד ולהוריו, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.
מה לגבי התיישנות תביעה?
בקצרה: תביעות בגין רשלנות רפואית מתיישנות ככלל לאחר 7 שנים ממועד היווצרות עילת התביעה, בהתאם לסעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. חריגים לכך עשויים להיות מקרים בהם חל כלל "היום שבו נודע למבקש", המאריך את תקופת ההתיישנות לשבע שנים ממועד גילוי הנזק בפועל. לעניין קטינים, על פי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, ספירת שבע השנים מתחילה רק בהגיעם לגיל 18, כלומר ניתן לתבוע עד גיל 25. עם זאת, בתביעות "הולדה בעוולה" בשם ההורים, ההתיישנות היא 7 שנים מיום הלידה. [1]
קיימים חריגים לכלל ההתיישנות, במיוחד במקרים של נזקים לילדים. משרד עו"ד שטובר טולדנו יסייע לכם לבחון את מועד ההתיישנות הרלוונטי למקרה שלכם.
מהו "הולדה בעוולה"?
בקצרה: "הולדה בעוולה" היא עילה משפטית המוכרת על ידי בתי המשפט, המאפשרת תביעה בגין נזקים שנגרמו לילד שנולד עם מום, כאשר ניתן היה למנוע את לידתו או ליידע את הוריו על הסיכון.
הלכה זו, שהוכרה לראשונה בפסיקה הישראלית בשנת 1986, מכירה בכך שמתן חיים לילד הסובל ממום משמעותי, כאשר ניתן היה למנוע זאת באמצעות אבחון רפואי נאות, מהווה עוולה המחייבת פיצוי.
חשוב לציין כי בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, קבע בשנת 2012 (הלכת המר) שעילת ה"חיים בעוולה" בשם הילד עצמו – אינה מוכרת עוד. עילת ה"הולדה בעוולה" בשם ההורים נותרת תקפה. [1]
למה לבחור ב-עו"ד שטובר טולדנו?
עו"ד יוסי טולדנו: "בכל תיקי רשלנות רפואית, אנו שואפים לא רק להשיג פיצוי, אלא להבטיח שהצדק ייעשה.
אנו מבינים את עומק הכאב והקושי של משפחות אלו, ולכן אנו ניצבים לצד הלקוח לאורך כל הדרך, נלחמים בנחישות להצלחת התביעה."
משרד עו"ד שטובר טולדנו מחויב ללוות אתכם צעד אחר צעד, תוך מיצוי כל הזכויות האפשריות והשגת הפיצוי המקסימלי המגיע לכם. ראו גם: זכויות הילד הנכה.
חקיקה ותקנות
- חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 – סעיף 5(1) קובע את תקופת ההתיישנות הכללית של 7 שנים בתביעות שאינן מקרקעין, ובכלל זה תביעות רשלנות רפואית. סעיף 10 קובע כי לגבי קטינים, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק בהגיעם לגיל 18. [1]
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 – רלוונטי במקרים בהם נדרש מינוי אפוטרופוס לניהול הליכים משפטיים בשם קטין. [6]
מה כדאי לעשות עכשיו
- אספו את כל התיעוד הרפואי: דאגו לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הקשורים להריון, ללידה, ולטיפולים של הילד.
- שמרו על קשר רציף: טפחו תקשורת פתוחה ורציפה עם אנשי מקצוע, בדקו מידע ופנו לייעוץ.
- היוועצו בעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית: פנו למשרד עו"ד שטובר טולדנו לבחינת התיק והערכת סיכויי התביעה.
- אל תוותרו על זכויותיכם: החשיבות של מיצוי מלא של הזכויות והשגת פיצוי צודק היא קריטית לעתיד ילדכם.
אין באמור משום ייעוץ משפטי. המידע נכון למועד הפרסום וכפוף לנסיבות פרטניות. בכל שאלה ספציפית מומלץ להיוועץ עם עורך דין מוסמך.
שאלות ותשובות
איך מוכיחים רשלנות באבחון טרום לידתי?
הוכחת רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי מתבססת על הוכחת חריגה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל, קשר סיבתי בין החריגה לנזק שנגרם לילד, והערכה של היקף הנזק.
זה דורש הצגת חוות דעת מומחים רפואיים.
כמה פיצויים ניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית באבחון טרום לידתי?
תביעת נזקי גוף בגין רשלנות באבחון טרום לידתי יכולה להיסגר בהסדר פשרה או פסק דין, כאשר סכומי הפיצויים מוערכים לפי הנזק שנגרם.
פיצויים יכולים להגיע למיליוני שקלים, והם מכסים נזקים רפואיים, שיקומיים, הפסדי שכר, עזרת צד ג', וכאב וסבל.
מה הסיכוי להצליח בתביעה?
כל פסק דין נבחן לגופו. בפרט, יש לוודא את קיום השלבים המפורטים במאמר, לרבות הצגת חוות דעת מומחה, וכן לבחון היטב את מועד הגילוי של הנזק ואת מועד הגשת התביעה, כדי לא להימצא בחוסר תוקף בשל התיישנות.
מהו מועד ההתיישנות לתביעת רשלנות רפואית?
ההתיישנות הכללית היא 7 שנים מיום היווצרות העילה, על פי סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. לגבי קטינים, על פי סעיף 10 לחוק, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק בהגיעם לגיל 18, כלומר ניתן לתבוע עד גיל 25.
עם זאת, בתביעות "הולדה בעוולה" בשם ההורים, ההתיישנות מתחילה מיום הלידה ולא ממועד בגרות הילד, ולכן מומלץ שלא להמתין ולפנות לייעוץ משפטי בהקדם האפשרי.
מקורות שצוטטו במאמר (6)
[1] תוכן העניינים – נבו — www.nevo.co.il — חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 · צוטט 3×
[2] פסק-דין בתיק רע"א 3961/10 — בית המשפט העליון · צוטט 1×
[3] מדריך להורים של בוגרים עם מוגבלות – כל-זכות — www.kolzchut.org.il · צוטט 1×
[4] פסק-דין בתיק ע"א 8783/23 — בית המשפט העליון · צוטט 1×
[5] פסק-דין בתיק ע"א 1808/11 — בית המשפט העליון · צוטט 1×
[6] פסק-דין בתיק ע"א 3751/17 — בית המשפט העליון · צוטט 1×
מילון מושגים
- מום גנטי – מום גנטי הוא מצב בו קיים שינוי במבנה הגנטי של האדם, המשפיע על התפתחותו או תפקודו.
- אבחון טרום לידתי – אבחון טרום לידתי הוא סדרת בדיקות המבוצעות במהלך ההריון כדי לאתר מומים או בעיות התפתחותיות בעובר.
- הולדה בעוולה – הולדה בעוולה היא עילת תביעה המתייחסת למקרים בהם נולד ילד עם מום, כאשר ניתן היה למנוע את לידתו או ליידע את הוריו בנוגע לסיכון. מאז הלכת המר (2012) עילה זו שייכת להורים בלבד.
- רשלנות רפואית – רשלנות רפואית היא פעולה או מחדל של גורם רפואי, החורגים מסטנדרט הטיפול המקובל, וגרמו לנזק למטופל.
