משרד עורכי דין שטובר טולדנו לוגו
לייעוץ משפטי חייגו:
077-231-4932

תביעת רשלנות רפואית – המדריך המלא

תביעת רשלנות רפואית היא הליך משפטי מורכב ורגיש, שמטרתו להשיג פיצוי למטופלים שנפגעו כתוצאה מטיפול רפואי רשלני. כמשרד עורכי דין הפועל בתחום זה למעלה מ-20 שנה, אנו מכירים היטב את האתגרים והמורכבויות הכרוכים בניהול תביעות אלו. במאמר זה נסקור את הנושאים המרכזיים הקשורים לתביעות רשלנות רפואית, ונספק מידע חיוני לנפגעים השוקלים להגיש תביעה.

 

סוגי תביעות רשלנות רפואית

ראשית כל, הכירו את הסוגים העיקריים של רשלנות רפואית שמשרדנו בד"כ לוקח חלק בתביעה שלהם:

 

המטרה בהגשת תביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית היא הליך משפטי אזרחי אשר נפתח על ידי מטופל שנפגע כתוצאה מטיפול רפואי לקוי או רשלני, או בני משפחתו. תביעת רשלנות רפואית נועדה בעיקרה להעניק פיצוי כספי למטופל שסבל מנזק בעקבות טיפול רפואי לקוי. ההכרעה בשאלה האם התקיימה התרשלות מקצועית מצד הגורם הרפואי הנתבע, היא בסמכותו של בית המשפט. הוא זה שבוחן את העובדות ומחליט אם אכן הייתה סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל והראוי.

כיצד מוגדרת רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מוגדרת כמתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות והמקצועיות הסבירה, כאשר סטייה זו גורמת נזק למטופל. אולם חשוב להבין כי לא כל טעות או תוצאה לא רצויה בטיפול הרפואי נחשבת לרשלנות. על מנת להוכיח רשלנות רפואית, יש להראות כי הצוות הרפואי פעל שלא בהתאם לסטנדרטים המקובלים בתחומו.

 

הבסיס המשפטי להגשת תביעות רשלנות רפואית בישראל

הבסיס המשפטי לתביעות אלו נשען על עוולת הרשלנות המעוגנת בפקודת הנזיקין. לפי החוק, רשלנות מתקיימת כאשר בעל מקצוע אינו מפעיל את המיומנות או הזהירות הסבירה שמצופה מאדם מיומן ומוסמך באותו תחום עיסוק בנסיבות דומות. אם התרשלות זו מתרחשת כלפי אדם שכלפיו קיימת חובת זהירות, והיא גורמת לנזק, הרי שמדובר בעוולה משפטית המצדיקה פיצוי.

את מי תובעים במסגרת תביעת רשלנות רפואית?

התביעה יכולה להיות מופנית כלפי איש צוות רפואי, כגון רופא, אחות, רוקח או טכנאי רנטגן, או כנגד המוסד הרפואי המעסיק אותם. עילת התביעה נובעת מטענה לנזק שנגרם למטופל עקב פעולה או מחדל של הגורם המטפל במסגרת הטיפול הרפואי.

 

כיצד בית המשפט קובע אם אכן מדובר על רשלנות רפואית?

בבחינת תביעת רשלנות רפואית, בית המשפט מעריך את המקרה על פי ארבעה יסודות מרכזיים של עוולת הרשלנות:

  1. קיום חובת זהירות של המטפל כלפי המטופל.
  2. הפרת חובת הזהירות הזו.
  3. גרימת נזק למטופל כתוצאה מההפרה, כאשר הנזק מוכר משפטית כבר-תביעה.
  4. הוכחת קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם.

על התובע מוטלת האחריות להוכיח את קיומם של כל ארבעת היסודות הללו. רק כאשר כל היסודות מתקיימים, יקבע בית המשפט כי אכן התרחשה רשלנות ויפסוק פיצויים לטובת התובע.

אך אין קריטריון אחיד וברור לקביעת אחריות ברשלנות רפואית. בית המשפט מנתח כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במכלול הגורמים הרלוונטיים, כולל אופי המוסד הרפואי, נסיבות האירוע, סוג המחלה והטיפול שניתן. כל אלה נבחנים בדיעבד, לאחר התרחשות האירוע הנדון.

 

מהו מבחן הרופא הסביר ואיך הוא נוגע לתביעות רשלנות רפואית?

בהליך תביעת רשלנות רפואית, השלב הראשון בו מתמקד בית המשפט הוא בחינת האפשרות שהרופא לא עמד בחובת הזהירות כלפי המטופל, כלומר, האם התרחשה התרשלות מקצועית.

הקריטריון המרכזי לבחינת קיומה של רשלנות הוא השוואה להתנהגות המצופה מ"רופא סביר" בנסיבות דומות. בית המשפט מגדיר את סטנדרט ההתנהגות הראוי לרופא במצב הנדון ביחס לחוות דעת של רופאים מומחים בתחום הרפואי שבו עוסקת התביעה.

לפי קביעות בית המשפט, רופא נחשב "סביר" כאשר החלטותיו ופעולותיו מבוססות על שיקול דעת הגיוני ועומדות בסטנדרטים המקובלים בתחום. הרופא נדרש לבסס את החלטותיו על מידע עדכני מהספרות המקצועית, ניסיון קליני, ובהתאם לנהלים המקובלים ברפואה בעת הטיפול.

הערכת התנהגות הרופא נעשית לפי המידע והנסיבות שהיו ידועים בזמן אמת, ולא בחכמה שלאחר מעשה.

 

מהו מבחן הפרקטיקה המקובלת בתביעות רשלנות רפואית?

בהערכת התנהגות רופא בתביעת רשלנות רפואית, בית המשפט מתייחס למה שמכונה "מבחן הפרקטיקה המקובלת". במסגרת זו, נבחנת התאמת פעולות הרופא לסטנדרטים המקובלים בקרב עמיתיו למקצוע בנסיבות דומות. אולם חשוב לציין כי סטייה מהפרקטיקה המקובלת אינה בהכרח עדות לרשלנות.

רופא לא ייחשב רשלן אם פעל על פי גישה מוכרת באחת מהאסכולות הרפואיות המקובלות. עם זאת, סטייה מהפרקטיקה המקובלת עשויה להיחשב כרשלנות אם התובע מוכיח שקיימת שיטה מקובלת לטיפול במצב הנדון, והרופא בחר שלא לפעול על פיה, אלא נקט בגישה שרופא זהיר ומיומן לא היה בוחר בה בנסיבות דומות.

כאשר מוכח כי הרופא פעל בהתאם לנהלים המקובלים בתחומו, הדבר נוטה להצביע על התנהלות סבירה וללא רשלנות. מאידך, סטייה משמעותית מרמת הטיפול המצופה במקרה נתון עשויה להיחשב כרשלנות.

אך לא די בכך שרופא יבחר באחת מהאפשרויות הטיפוליות הקיימות כדי להוכיח שפעל ברמת המיומנות הנדרשת. הבחירה חייבת להיות מבוססת על שיקול דעת מקצועי ובהתאם לנורמות המקובלות בתהליך קבלת החלטות בתחום הרפואי הרלוונטי.

יש להתחשב גם בדרגתו וניסיונו של הרופא. ככל שהרופא בכיר יותר, כך גדלות הציפיות ממנו לשאת באחריות רבה יותר, בהתחשב בניסיונו הרב.

בנוגע לבחירת שיטות טיפול, עצם הבחירה בשיטה מסוימת אינה מהווה כשלעצמה עדות לרשלנות, גם אם נגרם נזק כתוצאה מהטיפול. כאשר קיימות מספר אפשרויות טיפול, הרופא נדרש לבחור על פי שיקול דעתו המקצועי. אם בחר בשיטה מסוימת ויישם אותה במיומנות סבירה, סביר שהוא לא יישא באחריות לתוצאות שליליות הנובעות מהסיכונים הידועים של אותה שיטה.

סוגים נפוצים של תביעות רשלנות רפואית

במשרדנו אנו מטפלים במגוון רחב של תביעות רשלנות רפואית, כאשר הסוגים הנפוצים ביותר כוללים:

תביעות רשלנות רפואית בהריון | תביעות רשלנות רפואית בלידה | תביעות רשלנות רפואית עקב טיפול לקוי לאחר הלידה | תביעות רשלנות רפואית באבחון מחלות קשות | תביעות רשלנות רפואית באבחון שבץ | תביעות רשלנות רפואית עקב מעקב לקוי אחר בדיקות | תביעות רשלנות רפואית בגין טעות במתן תרופה | תביעות רשלנות רפואית בניתוחים מורכבים

כמובן, אלו הם רק חלק ממקרי הרשלנות הרפואית שמגיעים לדיון משפטי וישנן עילות רבות ונוספות להגשת תביעת רשלנות רפואית וקבלת פיצוי.

 

האתגר בהוכחת עילת התביעה בתביעות רשלנות רפואית

אחד האתגרים המשמעותיים בתביעת רשלנות רפואית הוא הוכחת העילה לתביעה. על התובעים להראות כי:

  • חובת הזהירות של המטפל כלפי המטופל הופרה.
  • נגרם נזק למטופל בעקבות הטיפול הרפואי או בהקשר לו
  • קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק שנגרם.

הוכחת כל אחד מהיסודות הללו דורשת מומחיות משפטית ורפואית. לכן, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין מנוסה בתביעות רשלנות רפואית, בעל ניסיון וקשרים עם מומחים רפואיים מובילים.

⭐⭐טיפ זהב⭐⭐

תיעוד מדויק של כל הפרטים הקשורים לטיפול הרפואי, כולל תאריכים, שמות הרופאים המטפלים, וההוראות שניתנו למטופל, יכול להיות קריטי בהגשת תביעת רשלנות רפואית מוצלחת.

 

פיצויים בתביעות רשלנות רפואית

הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית נועדו לפצות את הנפגע על הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהרשלנות. להלן טבלה המפרטת את סוגי הפיצויים הנפוצים:

סוג הפיצוי תיאור
הפסד השתכרות פיצוי על אובדן כושר עבודה ושכר
הוצאות רפואיות עלויות טיפולים, תרופות וציוד רפואי
עזרה וסיעוד הוצאות על טיפול סיעודי ועזרה בבית
כאב וסבל פיצוי על הסבל הנפשי והפיזי שנגרם
אובדן הנאות החיים פיצוי על פגיעה באיכות החיים
הוצאות עתידיות צפי להוצאות רפואיות ואחרות בעתיד

גובה הפיצויים משתנה ממקרה למקרה ותלוי בנסיבות הספציפיות של כל תביעה.

 

משך זמן הטיפול בתביעות רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית היא הליך מורכב שעשוי להימשך זמן רב. בממוצע, תביעה כזו יכולה להימשך בין שנתיים לארבע שנים, אך ישנם מקרים שנמשכים אף יותר. הגורמים המשפיעים על משך ההליך כוללים:

  • מורכבות המקרה הרפואי
  • מידת שיתוף הפעולה מצד הגורמים הרפואיים
  • הצורך בחוות דעת מומחים
  • עומס בבתי המשפט
  • ועוד

למרות משך הזמן הארוך, חשוב לא להתפשר על איכות הייצוג המשפטי, שכן תביעת רשלנות רפואית מוצלחת יכולה להבטיח פיצוי הולם שישפיע משמעותית על איכות חיי הנפגע וקרוביו בעתיד.

התיישנות תביעות רשלנות רפואית

החוק בישראל מגדיר בתביעות רשלנות רפואית, תקופת התיישנות בת 7 שנים מיום האירוע או מיום גילוי הנזק. אולם ישנם מקרים מיוחדים:

  • אם הנזק התגלה לאחר יותר מ-7 שנים, ניתן להגיש תביעה עד 10 שנים מיום האירוע.
  • לקטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בגיל 18, כלומר יש להם זמן עד גיל 25 להגיש תביעה.

שימו לב: לא כדאי לחכות עד הרגע האחרון! פנו לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר כדי להבטיח שכל הראיות והמסמכים הנדרשים יאספו בזמן.

תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית

הגשת תביעת רשלנות רפואית כוללת מספר שלבים מרכזיים:

  1. איסוף מסמכים רפואיים: יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, כולל תיקים רפואיים, תוצאות בדיקות, וסיכומי אשפוז.
  2. התייעצות עם עורך דין: יש להפגש עם עורך דין לתביעות רשלנות רפואית לבחינת המקרה.
  3. קבלת חוות דעת רפואית: עורך הדין יפנה למומחה רפואי לקבלת חוות דעת מקצועית התומכת בטענות התובעים.
  4. הגשת כתב תביעה: עורך הדין יכין ויגיש כתב תביעה מפורט לבית המשפט.
  5. הליך משפטי: ניהול ההליך המשפטי, כולל דיונים, חקירות עדים, והצגת ראיות.
  6. פסק דין או הסכם פשרה: סיום ההליך בפסק דין של בית המשפט או בהסכם פשרה בין הצדדים.

חשוב לשים לב: בחירת עורך דין בעל ניסיון ומוניטין בתחום הרשלנות הרפואית היא קריטית להצלחת התביעה. במשרד עו"ד שטובר טולדנו, אנו מתמחים בניהול תיקים מורכבים ובעלי פוטנציאל לפיצויים גבוהים.

אתגרים ייחודיים בתביעות רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית מציבות אתגרים ייחודיים בפני התובעים ובהם:

מורכבות רפואית

הבנת הפרוצדורות הרפואיות והסטנדרטים המקצועיים דורשת ידע רפואי נרחב.

התמודדות מול מוסדות גדולים

בתי חולים וקופות חולים הם גופים חזקים עם משאבים משפטיים נרחבים.

קושי בהשגת עדויות מומחים

לעתים קיים "קשר שתיקה" בין גורמים רפואיים, המקשה על השגת עדויות תומכות.

עלויות גבוהות

ניהול תביעת רשלנות רפואית כרוך בעלויות משמעותיות, כולל אגרות בית משפט וחוות דעת מומחים.

לאור כל האמור לעיל חשוב במיוחד לבחור בעורך דין עם קשרים טובים בקהילה הרפואית, שיכול להשיג חוות דעת מקצועיות ואמינות ממומחים מובילים בתחומם.

לסיכום

תביעת רשלנות רפואית היא הליך מורכב ומאתגר, הדורש מומחיות, ניסיון וסבלנות.
אנו עו"ד שטובר טולדנו, מחויבים לספק ייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר לנפגעי רשלנות רפואית. אנו מבינים את הקושי והכאב הכרוכים בפגיעה רפואית, ופועלים ללא לאות להבטיח כי לקוחותינו יקבלו את הפיצוי המגיע להם.

אם אתם או יקיריכם נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות. אנו כאן כדי להקשיב, לייעץ ולהיאבק עבורכם להשגת הצדק והפיצוי שמגיע לכם.

תמונה של עו"ד יוסי טולדנו
עו"ד יוסי טולדנו

מומחה משפטי בתחום נזקי גוף ורשלנות רפואית. ייצג בעבר את הממסד הרפואי ועל שמו רשומים הלכות ופסקי דין רבים בתחום זה. ממקימי משרד עורכי הדין שטובר & טולדנו בירושלים.

שאלות ותשובות בנושא של תביעת רשלנות רפואית – המדריך המלא

רשלנות רפואית מתרחשת כאשר גורם רפואי, כמו רופא או בית חולים, חורג מהסטנדרטים המקובלים של הטיפול הרפואי וגורם לנזק למטופל. זה יכול להיות עקב אבחון שגוי, טיפול לקוי, או חוסר במעקב נאות אחרי מצב המטופל.
הוכחת רשלנות רפואית מצריכה הצגת ראיות לכך שהטיפול שניתן חרג מהסטנדרטים הרפואיים המקובלים וגרם לנזק למטופל. הדבר כולל איסוף תיעוד רפואי, קבלת חוות דעת ממומחים רפואיים, והוכחת הקשר הסיבתי בין הטיפול הרשלני לנזק שנגרם.
לא כל טעות רפואית נחשבת לרשלנות רפואית. כדי להיחשב רשלנות רפואית, יש להוכיח כי הטעות נבעה מהפרה של סטנדרטים רפואיים מקובלים וכי היא גרמה לנזק ממשי למטופל.
בישראל, תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית היא שבע שנים מיום גילוי הנזק. עבור קטינים, ניתן להגיש תביעה עד גיל 25, כלומר שבע שנים מגיל 18.

לשיתוף המאמר:
זקוקים לייעוץ משפטי?
השאירו לנו פרטים וניצור קשר
תפריט
שלום, אני מעוניינ/ת לייצור קשר עם עורך דין מטעם שטובר טולדנו, אשמח לקבל פרטים.