רשלנות רפואית של רופא משפחה באי אבחון סרטן הינה תופעה קשה ומצערת, הגורמת לסבל רב למטופלים ולבני משפחותיהם. במשרדנו, המתמחה בתביעות נזיקין בגין רשלנות רפואית, אנו נתקלים מדי פעם במקרים מסוג זה, בהם איחור באבחון מחלת הסרטן גורם לפגיעה קשה בסיכויי ההחלמה ולעיתים אף למוות בטרם עת. במאמר זה נספר על מקרה שהגיע לאחרונה לפתחנו, ובו רופאת משפחה התרשלה באי מתן התייחסות לתוצאות בדיקה חריגות שהעידו על סרטן הערמונית, מה שהוביל לאיחור משמעותי באבחון המחלה ולהרעה ניכרת במצבו של המטופל.
עקב רשלנות רופאת משפחה: הסרטן לא אובחן
| עקב רשלנות רופאת משפחה: הסרטן לא אובחן – מטופל של הכללית לא עודכן בתוצאות בדיקה, והאבחון התעכב בשנה וחצי. תביעת הרשלנות שהגיש התקבלה. הרופאים מעריכים שנותרו לו שנים ספורות. |
רשלנות רפואית של רופא משפחה באי אבחון סרטן – פרטי המקרה
מקרה שטופל במשרדנו נגע לתובע, מבוטח בקופת חולים כללית כבן 63, שפנה בשנת 2012 לרופאת המשפחה עקב תסמינים המעידים על בעיה אפשרית בערמונית. רופאת המשפחה הפנתה אותו לסדרת בדיקות, ביניהן בדיקת דם מיוחדת הקרויה PSA אשר משמשת, בין היתר, לצורך איתור מוקדם של ממאירות בערמונית.
לצערנו הרב, תוצאת הבדיקה שהתקבלה הייתה תוצאה חריגה המעלה חשד ממשי להתפתחות מחלת סרטן הערמונית. למרבה הקלקלה, על אף ביקוריו התכופים של המטופל במרפאה מאז אותה בדיקה, רופאת המשפחה כלל לא עדכנה אותו בדבר תוצאותיה המדאיגות.
כעבור כשנה וחצי, בחודש פברואר 2014, אובחן התובע כסובל מסרטן אלים, גרורתי וממאיר בערמונית הנמצא בשלב מתקדם. או אז, הובהר לו כי נותרו לו עוד שנים ספורות לחיות בלבד. רשלנות רפואית של רופא משפחה באי אבחון סרטן גרמה לכך שהגידול לא אובחן בשלב מוקדם יותר, מה שיכול היה להציל את חייו.
חוות דעת רפואיות
לצורך ביסוס הקשר הסיבתי בין הרשלנות הרפואית של רופאת המשפחה לבין הנזק הקשה שנגרם למטופל, הוגשו מטעמו של התובע שתי חוות דעת רפואיות של מומחים בתחום – אורולוג ואונקולוג. חוות דעת אלו, איששו את הטענה כי אילו המחלה הייתה מתגלה בשלב מוקדם יותר, סיכויי ההישרדות של התובע היו גבוהים יותר, וניתן היה למנוע את האסון.
טענות ההגנה
מנגד, הכללית העלתה בכתב ההגנה שהגישה מספר טענות. ראשית, נטען כי בדיקת ה-PSA אינה בדיקה מומלצת באופן גורף לצורך איתור מוקדם של סרטן הערמונית. כמו כן, הועלתה הטענה שתוצאות הבדיקה לא היו חריגות דיין על מנת לעורר חשד של ממש למחלה. בנוסף, נטען שגם אילו המחלה הייתה מאובחנת קודם לכן, הדבר לא היה משנה באופן מהותי את מהלכה האלים ואת סיכויי ההישרדות של התובע.
כחלק מהגנתה הגישה הכללית לבית המשפט שלוש חוות דעת רפואיות המחזקות את עמדתה וגורסות כי הטענה שאבחון מוקדם יותר היה יכול למנוע את האסון, היא בבחינת "חוכמת הבדיעבד", לאור העובדה שסימני המחלה הראשוניים היו מועטים וקשים לזיהוי.
בעדותה הסבירה רופאת המשפחה כי לטעמה חובת העלאת הנושא מחדש בפניה הייתה מוטלת על המטופל עצמו, וכיוון שהוא לא ראה לנכון לעשות זאת אלא התלונן בפניה על נושאים אחרים, אין זה מתפקידה לזכור כל בדיקה שביצעה מיוזמתה בלא שהמטופל מעלה אותה שוב.
פסק הדין והנימוקים לקבלתו
לאחר ששמעה את כל העדויות והראיות, ולאחר שבחנה באופן יסודי את העדויות והחומר הרפואי שהוגש, קבעה כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כי התביעה מתקבלת וכי אכן התרחשה כאן רשלנות רפואית של רופא משפחה באי אבחון סרטן.
בפסק דינה מתחה השופטת ביקורת על עדותה של רופאת המשפחה והבהירה כי רופא אינו רשאי להמתין פסיבית ליוזמת המטופל בכל הנוגע להתייחסות לתוצאות בדיקות רפואיות שביצע. לשיטתה, ברגע שרופא הפנה את מטופלו לבצע בדיקות, חלה עליו החובה לעקוב אחר תוצאותיהן, לעיין בהן בקפידה ולפעול בהתאם לצורך על פי מידת הדחיפות העולה מהן. השופטת קבעה כי במקרה הנדון רופאת המשפחה התרשלה בכך שלא נקטה בצעדים ההכרחיים לאור תוצאת הבדיקה החריגה.
לאור האמור, חיזקה השופטת את קביעתה בעובדה שגם המומחים מטעם ההגנה נאלצו להודות בחקירתם הנגדית כי תוצאת הבדיקה המדוברת הצדיקה התייחסות רפואית נוספת.
בנוסף, השופטת קבעה כי קיים קשר סיבתי מובהק בין הרשלנות הרפואית לבין מצבו הקשה של התובע, וכי לו התובע היה מופנה לביופסיה כבר בשנת 2012, כפי שהיה צריך לקרות אלמלא ההתרשלות, היה ניתן לאתר את הגידול הסרטני בעודו בשלב מקומי וטרום גרורתי, ולהעניק לתובע סיכוי טוב יותר להחלים ממנו.
על בסיס כל האמור לעיל, ולאחר שאמדה את הנזקים שנגרמו למטופל, פסקה השופטת לתובע פיצוי בסך 964,000 שקלים בגין אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל, הוצאות רפואיות והזדקקות לעזרת הזולת. נקבע כי פיצוי זה יחושב לאחר קיזוז קצבאות הביטוח הלאומי ובתוספת שכר טרחת עורכי דינו של התובע, שנקבע על 20.5%.
לסיכום
סיפור המקרה המתואר ממחיש עד כמה השלכותיה של רשלנות רפואית של רופא משפחה באי אבחון סרטן עלולות להיות הרות אסון.
מהמקרה הנ"ל ניתן ללמוד כי בדיקות סקר ואיתור מוקדם הם ללא ספק כלים חשובים ביותר העשויים להציל חיים, אולם הם יעילים רק כאשר מתייחסים לתוצאותיהם ברצינות ובאחריות הנדרשת. זאת ועוד, רשלנות רפואית של רופא משפחה באי אבחון סרטן מהווה כשל חמור במימוש חובתו הבסיסית של הרופא כלפי מטופליו, ועל כן ראוי שתוביל לפסיקת פיצוי הולם למי שנפגע ממנה.
אנו במשרד עו"ד טולדנו שטובר נמשיך לעמוד לימינם של נפגעי רשלנות רפואית ולסייע להם לממש את זכויותיהם. אנו תקווה כי פרסומם של מקרים מעין אלו יגביר את המודעות למחדלים הרפואיים הקיימים, ויוביל לשיפור משמעותי בבטיחות המטופלים ובאיכות הטיפול הרפואי הניתן להם.
סבורים כי נפגעתם מרשלנות רפואית באבחון סרטן? משרד עורך דין לרשלנות רפואית – שטובר טולדנו כאן עבורכם. לייעוץ פרטני וסיוע משפטי אכפתי – פנו למשרדנו בהקדם.
