הולדה בעוולה זו סוגיה משפטית מורכבת ורגישה, המתייחסת למקרים בהם נולד ילד עם מומים מולדים, תסמונת או מחות גנטיות, שלא התגלו להורי הילד במהלך ההיריון עקב רשלנות רפואית. כעורכי דין העוסקים בתיקי רשלנות רפואית בהריון ובלידה, אנו במשרד עו"ד שטובר טולדנו נתקלים לעתים קרובות במקרים של הולדה בעוולה, ומבינים את המורכבות הרגשית והמשפטית הכרוכה בהם. במאמר זה נסביר מהי בדיוק הולדה בעוולה, מתי ניתן לתבוע בגינה פיצויים, ומה חשוב לדעת אם אתם שוקלים להגיש תביעה מסוג זה.
מהי הולדה בעוולה?
הולדה בעוולה היא מצב בו נולד ילד עם מומים מולדים, תסמונת תורשתית או מחלות גנטיות, שלא הובאו לידיעת הוריו בזמן ההיריון עקב מחדל רפואי. במקרים אלה, ההורים עשויים לטעון כי אילו היו מודעים למצבו של העובר, היו שוקלים לבצע הפסקת היריון. תביעות הולדה בעוולה מתבססות על הטענה כי זכותם של ההורים לקבל מידע מלא ומדויק על מצב העובר נשללה מהם, ובכך נמנעה מהם האפשרות לקבל החלטה מושכלת לגבי המשך ההיריון ומניעת עוול נוראי מילדם שטרם נולד וממשפחתם בכללותה.
ההתפתחות המשפטית בתביעות הולדה בעוולה בישראל
לאורך השנים, הפסיקה בנושא הולדה בעוולה עברה שינויים משמעותיים. בעבר, היו גישות שונות בקרב השופטים לגבי היקף הפיצוי בתביעות הללו ובצדקתן. חלק מהשופטים סברו כי רק במקרי נכות חמורים ביותר קיימת הצדקה בפיצוי היילוד בעל בסיס עילת "חיים בעוולה". אחרים טענו כי די בעובדה שמומיו של היילוד לא אובחנו במסגרת בדיקות ההיריון עקב רשלנות, בכדי לפצותו.
בשנת 2012, בפסק דין מכונן הידוע כ"הלכת המר", נקבע בבית המשפט העליון שעילת התביעה של הקטין בשל "חיים בעוולה" – אינה תקפה. אולם הזכות המהותית לקבל פיצוי בגין הולדה בעוולה נשמרה, אולם עילת התביעה כיום שמורה להורים בלבד. משמעות הדבר היא שתקופת ההתיישנות התקצרה ל-7 שנים מיום הלידה, במקום 25 שנים שאפשרו גם לקטין לתבוע בעבר.
בגין אילו מחדלים ניתן להגיש תביעות הולדה בעוולה?
כעורכי דין בתחום הרשלנות הרפואית, אנו מזהים מספר מצבים שכיחים שבכוחם להקים זכאות לפיצויים בגין הולדה בעוולה:
- אי הפניה לבדיקות גנטיות: על פי הנהלים במשרד הבריאות, כל הריון מחייב הפניה לביצוע בדיקות סקר שנועדו לשלול את הימצאותן של מוטציות גנטיות בעובר. אי ביצוע בדיקות אלו עשוי להיחשב כרשלנות רפואית.
- אי הפניית ההורים לעתיד לייעוץ גנטי: במקרים של רקע משפחתי של מחלות גנטיות או ממצאים חריגים במהלך ההיריון, אי הפניית ההורים לייעוץ גנטי עלולה להוות התרשלות.
- אי ביצוע בדיקות הסקר המקובלות בהיריון: בדיקות כמו סקירה ביוכימית, סקירת מערכות ובדיקת שקיפות עורפית, הן חלק מסל הבדיקות המקובל. אי הפניה לביצוע הבדיקות הללו עשויה להיחשב כרשלנות.
- אי בירור ממצאים חשודים: כאשר מתגלים ממצאים חריגים במהלך ההיריון, אי ביצוע בירור נוסף עלול להוות התרשלות.
- אי הבאת קיומן של בדיקות נוספות לידיעת האם לעתיד: קיימת חובה ליידע את האישה ההרה על הבדיקות הנוספות שבאפשרותה לבצע, גם אם הן זמינות רק באופן פרטי.
חשוב לציין כי רשימה זו אינה ממצה, וכל מקרה נבחן לגופו. בכל מצב בו התרשלות רפואית הובילה ללידת ילד עם מומים או מחלה תורשתית, יתכן שקיימת עילה לתביעה.
מה צריך להוכיח בתביעות הולדה בעוולה?
כדי לזכות בפיצוי במסגרת תביעה כזו, יש להוכיח מספר יסודות:
- התרשלות רפואית: יש להראות כי הגורם הרפואי הנתבע התרשל בגילוי המומים המולדים או המחלה הגנטית בעובר.
- אישור להפסקת היריון: נדרש להוכיח כי ועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת את הפלת העובר בשל המומים או החשד למחלה תורשתית.
- קשר סיבתי: יש להראות כי אילו ההורים היו מודעים למצב העובר, הם היו בוחרים להפסיק את ההיריון.
חשוב לזכור כי נטל ההוכחה בתביעות אלו הוא על התובעים, כלומר ההורים. עם זאת, במקרים בהם מוכח כי ניתן היה לקבל אישור ועדה להפסקת הריון, קמה חזקה כי ההורים היו מפסיקים את ההריון, והנטל לשלול זאת עובר לנתבעים.
פיצויים בתביעות הולדה בעוולה
הפיצויים בתביעות הולדה בעוולה נועדו לכסות את כלל צרכי היילוד הפגוע לשארית חייו. זה כולל צרכים קיומיים, רפואיים וחברתיים, וכן פיצוי בגין הכאב והסבל של ההורים, הכרוכים בגידול ילד עם מוגבלות.
הפסיקה בישראל מכירה בחשיבות הפיצוי המלא במקרים אלה. לדוגמא, בפסק דין שניתן בבית הדין המחוזי בחיפה, נפסקו פיצויים בסך של כ-13 מיליון ש"ח עקב הולדת ילדה עם מחלה נוירולוגית בעוולה.
במקרה אחר, בית הדין המחוזי במחוז מרכז פסק פיצויים בסך של כ-9 מיליון ש"ח בתביעה על הולדה בעוולה של ילד שנולד עם מחלה ממקור גנטי.
לקריאת פס"ד בנושא הולדה בעוולה ע"י עורכי הדין שטובר&טולדנו >>>
חשיבות הפנייה לעורך דין מנוסה בתביעות הולדה בעוולה
תביעות הולדה בעוולה הן מהמורכבות והרגישות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית. הן דורשות ידע מעמיק בתחום הרפואי והמשפטי, וכן רגישות רבה למצבם הרגשי של ההורים, הילד/ה והמשפחה כולה.
חשוב לזכור כי קיימת תקופת התיישנות של 7 שנים מיום הלידה להגשת תביעות הולדה בעוולה. לכן, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר, כדי לא לאבד את הזכות לתבוע.
|
טיפ זהב כעורכי דין המתמחים בתיקי הולדה בעוולה, אנו ממליצים לכם בחום מרגע שעולה חשד לבעיה או מום אצל היילוד, לתעד כל פרט – מסמכים רפואיים, תכתובות עם הצוות הרפואי, הוצאות רפואיות, ואפילו יומן אישי המתאר את ההתמודדות היומיומית. תיעוד מדויק ומקיף יכול להיות קריטי בביסוס טענות של הולדה בעוולה ובהוכחת היקף הנזק. זכרו, מידע שנראה לכם שולי היום עשוי להיות בעל חשיבות רבה בעתיד במסגרת ההליך המשפטי. אל תסמכו רק על הזיכרון – תעדו בכתב, שמרו קבלות, וצלמו כל מסמך רלוונטי. תיעוד מסודר יסייע לנו, כעורכי הדין שלכם, לבנות עבורכם תיק חזק ומבוסס, ולהגדיל את סיכויי ההצלחה בתביעה. |
איך ניתן להוכיח שהתרחשה הולדה בעוולה ולזכות בתביעה?
כדי להוכיח הולדה בעוולה ולזכות בתביעה, יש להראות מספר אלמנטים מרכזיים. ראשית, יש להוכיח רשלנות רפואית, כגון אי ביצוע בדיקות נדרשות או אי זיהוי ממצאים חריגים, באמצעות חוות דעת מרופא מומחה בתחום הגניקולוגיה, הגנטיקה ו/או המיילדות. שנית, יש להראות קשר סיבתי – שאילולא ההתרשלות, המום או המחלה היו מתגלים במהלך ההיריון. יש להוכיח כי ועדה הייתה מאשרת הפסקת היריון במקרה זה, ושההורים היו בוחרים בכך. לבסוף, יש לתעד את הנזק באמצעות רישום מפורט של הוצאות רפואיות וטיפוליות. כעורכי דין המלווים תיקי הולדה בעוולה, אנו במשרד שטובר-טולדנו יודעים כיצד לאסוף ולהציג את כל הראיות הנדרשות, כולל תיקים רפואיים, תכתובות עם הצוות הרפואי וחוות דעת מומחים, באופן שיגדיל את סיכויי ההצלחה בתביעה.
לסיכום הנושא
הולדה בעוולה מהווה סוגיה משפטית כאובה הדורשת מומחיות משפטית וניסיון רב.
במשרד עו"ד לרשלנות רפואית – שטובר טולדנו, אנו עוסקים בטיפול במקרים מסוג זה ומבינים את החשיבות של ליווי מקצועי ורגיש למשפחות המתמודדות עם מציאות כה מורכבת.
אם אתם או יקיריכם נמצאים במצב דומה, אל תהססו לפנות אלינו לייעוץ ראשוני. משרדנו מתמחה ברשלנות רפואית בתיקים מורכבים, ואנו בוחרים בקפידה את המקרים בהם אנו מטפלים, תוך התמקדות במקרים בעלי פוטנציאל לפיצויים משמעותיים לתובעים.
צרו עמנו קשר עוד היום, ונשמח לסייע לכם בהבנת זכויותיכם ובמיצוי הדין.
