הריון ולידה נתפסים בדרך כלל כאירועים משמחים, והם בהחלט כאלו, כאשר הם מסתיימים באופן תקין וחיובי. עם זאת, אלו הם תהליכים מורכבים ועדינים מבחינה רפואית, ולמרבה הצער, ישנם מקרים בהם הם מסתיימים בתוצאות מצערות וטרגיות. במאמר זה נסביר על רשלנות רפואית בהריון ובלידה, על השלכותיה המצערות, ובהמשך לכך – נציג את היסודות להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון ולידה, אותם חשוב שתכיר כל משפחה הסבורה כי נפגעה ממחדלים רפואיים מסוג כאוב זה.
קטגוריה אחת של אירועי רשלנות רפואית במהלך ההריון, כוללת אי זיהוי מומים בעובר, שהביא להפלתו או ללידה של ילד הלוקה במום מולד, תסמונת גנטית ו/או מחלה קשה. קטגוריה נוספת של רשלנות רפואית בהיריון, נוגעת לניהול שגוי של הריונות בסיכון גבוה, כגון אלו המלווים בסוכרת הריונית או במצבים חריגים, ומסווגים בטעות כהריונות סטנדרטיים.
בנוסף לביטויים הללו של רשלנות רפואית בהריון, ישנם גם המקרים בהם הריונות אינם מזוהים בזמן, מה שמוביל לפגיעה באישה ההרה או בעובר. דוגמה למקרה מצער כזה, הגיעה לערכאות במסגרת תביעה שהוגשה בשם קטין שנולד עם מומים בידיו, שהוגשה על ידי הוריו.
בתביעה נטען כי אילו הייתה מופנית היולדת לביצוע סקירת מערכות מורחבת בזמן ההריון, מעבר לסקירה הבסיסית, אפשר היה לזהות את הליקויים בעובר מוקדם יותר, ולמנוע הולדה בעוולה של ילד הסובל מליקויים כאלו, על ידי הפסקת ההריון. בית המשפט אישר את עמדת התובעים בתיק זה, וקבע כי על הרופאים היה ליידע את האם על האפשרות לסקירת מערכות מורחבת.
כמו כן, בית המשפט מצא צדק בטענה כי זיהוי מוקדם של הליקויים עשוי היה להוביל להפסקת ההיריון, למרות שהליקויים הנדונים, לא נתפסים כחמורים. משכך, בית המשפט פסק לטובת הקטין, פיצוי כספי בשיעור של כ- 1 וחצי מיליון ₪.
דוגמא נוספת למקרה של רשלנות רפואית בהריון, נדונה בבית המשפט כתביעה הנוגעת לאישה שהוחדר לגופה התקן תוך רחמי בהיותה כבר בהריון שאליו לא הייתה מודעת. מכיוון שהתקדמות ההריון בנוכחות של התקן תוך רחמי, כרוכה בסיכונים הן לאם והן לעובר, האישה נאלצה לעבור הפלה. בית המשפט קבע כי הרופא שטיפל באישה גילה רשלנות בכך שלא הקפיד לבדוק האם היא הרה טרם החדרת ההתקן, וכתוצאה מכך קיבלה האישה פיצוי על הכאב והסבל שספגה.
למותר לציין כי המקרים האמורים והדוגמאות שסופקו אינם אוסף ממצה של כל מקרי הרשלנות הרפואית בהריון, וכי ייתכנו סוגים נוספים של מקרים שיכולים להיות מוכרים כעילות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית במהלך ההריון. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בהריון בכל מקרה לגופו, כאשר מתעורר חשד לפגיעה ממחדל רפואי שהתרחש במהלך ההריון או בהקשרו.
כשלים בזיהוי מצוקה עוברית לפני הלידה, עיכובים בביצוע ניתוחים קיסריים נחוצים או בחירת שיטות לידה לא מתאימות, כמו גם הליכי לידה שבוצעו בצורה לא נאותה ללא נוכחות של צוות רפואי מתאים – הם כולם מחדלים רפואיים שעשויים להיחשב כמקרי רשלנות רפואית בלידה.
כך למשל, במקרה שהגיע לבית המשפט העליון, נפסק כי רופא נשים שכשל בזיהוי של היפרדות שליה במטופלת הרה, פעל ברשלנות, שהובילה ללידת עובר מת. השופטים קבעו כי במהלך ביקורה של האישה במרפאת הרופא בשבוע ה-31 להריונה עם תלונות על כאבים, היה על הרופא לנטר את מצב רחמה של האישה ומצב העובר, למשש את בטנה ולערוך בדיקת אולטרסאונד. אלו נהלים מבוססים בהינתן תסמינים כגון אלו, שיכולים היו לסייע בזיהוי היפרדות השליה ולמנוע את מות העובר.
במקרה אחר, הערכה לא מדויקת של משקל התינוק לפני הלידה, הובילה ללידת ואקום של תינוק במשקל של כ-5.5 קילוגרמים, שסבל משיתוק בזרוע השמאלית עקב פרע כתפיים. מצב זה מתעורר כאשר כתפי התינוק לא יכולות לעבור בתעלת הלידה, מה שמוביל לקושי בחילוץ היילוד. בית המשפט קבע כי הצוות הרפואי התרשל בשל התעלמות מגורמי הסיכון לכליאת כתפיים בלידה, כמו עודף המשקל של היולדת, ובנוסף נסמכו על הערכת משקל לא עדכנית של העובר, שנערכה 8 ימים לפני הלידה.
במקרה זה, בית המשפט הנכבד, הגיע למסקנה כי הערכת משקל העובר בסמוך ללידה הייתה מעידה על צורך בניתוח קיסרי ולכן עסקינן במחדל רפואי המצדיק פסיקת פיצויים לתובעים.
גם המקרים והדוגמאות הנזכרות לעיל, הם חלק מצומצם בלבד מן המנעד הרחב של מקרי רשלנות רפואית בלידה. לכן במידה ומתעורר חשד לפגיעה ממחדל רפואי שהתרחש לקראת הלידה, במהלכה או לאחריה – חשוב ביותר לפנות להתייעצות עם עו"ד רשלנות רפואית בלידה.
במקרים של רשלנות רפואית בהריון ולידה, בדומה לתיקי רשלנות רפואית מסוגים אחרים, בית המשפט יכיר בצדקת התובעים, בכפוף לקיומם המצטבר של 3 היסודות הבאים
כלל אצבע ידוע הוא, כי אין בסיס לתביעת רשלנות רפואית לסוגיה, אם לא נגרם לתובע נזק. כתוצאה מכך, אם, למשל, יולדת לא טופלה כהלכה, אך בכל זאת הצליחה ללדת תינוק בריא וליולדת עצמה לא נגרם כל נזק, אין סיבה מוצדקת להגיש תביעה נגד הצדדים האחראים למחדל הרפואי לכאורה.
אולם יש לסייג את האמור לעיל ולציין כי לא אחת לשאלת קיומו של נזק, אין תשובה חד משמעית. כך למשל, קרה במקרה בו אם שעברה כריתת חצוצרות תבעה את רופאיה על כניסתה להריון. האם עצם ההיריון, שלכאורה היה תקין בפני עצמו, יכול להיחשב כפגיעה המצדיקה פיצוי? בעוד שבית המשפט לא ראה בהריון עצמו נזק, הוא הגיע למסקנה כי האישה חוותה נזק מאחר שהכשל הניתוחי פגע באוטונומיה שלה לקבל החלטה מושכלת לגבי הרחבת משפחתה. עקב כך קיבלה האישה פיצוי בסך 100,000 ₪.
גם בתרחישים שבהם נזק ניכר נגרם לאם או לתינוק במהלך ההיריון או הלידה או בהקשר אליהם, לא תמיד הצוות הרפואי שליווה את התהליך, הוא זה שנדרש לשאת באחריות הנזיקית. לצורך כך, חיוני להוכיח שהרופאים התרשלו באמת בהתנהלותם המקצועית ולא עמדו באמות המידה החלות על כל רופא "סביר" בתחום עיסוקם.
בהקשר זה, ראוי להזכיר מקרה של ילד בעל תסמונת דאון ופיגור שכלי, שהוריו הגישו תביעה מטעמו בטענה שהרופאים לא דאגו להמליץ להם על בדיקות לאיתור תסמונת דאון במהלך ההיריון. בית המשפט דחה את התביעה בטענה כי לאור תוצאותיהן של שאר הבדיקות שנערכו לאישה במהלך הריונה, לא הייתה הצדקה להפנותה לבדיקה לאיתור תסמונת דאון ביילוד. בהתאם לכך, קבע בית המשפט שהנתבע לא התרשל במקרה הנדון, אלא מילא אחר הנחיות משרד הבריאות.
מעבר לצורך להוכיח את קיומם של יסודות הנזק וההתרשלות, בתביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה, כמו גם בתביעות רשלנות רפואית אחרות, יש צורך בביסוס קשר סיבתי עובדתי בין רשלנות הגורם הרפואי הנתבע, לבין הנזק שנגרם לתובעים. במילים פשוטות יותר, יש להוכיח באופן משכנע כי הנזק אכן נבע מרשלנות הנתבע(ים) ולא מגורם אחר.
כך, בתרחיש שבו הצוות הרפואי שליווה לידה, התרשל בביצוע פעולות מסוימות בתהליך, אך לתינוק נגרם נזק עקב הידבקות בנגיף נדיר ובלתי צפוי מיד לאחר הלידה, טענה לפיה הרשלנות במהלך הלידה גרמה לנזק ליילוד, לא תתקבל בבית המשפט.
קבלת ההחלטה על הגשת תביעת רשלנות רפואית בשל פגיעה הנוגעת להריון ו/או ללידה, מחייבת הבנה של הממדים המשפטיים הסבוכים בתחום זה, וכן היכרות עם מקרים רפואיים מקבילים. בנוסף, בתביעות אלו, בדרך כלל מצופים התובעים להציג בבית המשפט, חוות דעת רפואית של רופאים מומחים מתחום הגניקולוגיה ו/או המיילדות, כדי לחזק את הנרטיב שלהם לגבי רצף האירועים שהוביל לפגיעה ואופי הנזק שנבע מכך. בכל ההיבטים הללו, של היערכות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות בהריון ובלידה, עורך דין רשלנות רפואית עם ניסיון משפטי רלוונטי לתחום זה – יוכל וצריך לסייע.
משרד עו"ד שטובר טולדנו כאן כדי לסייע לכם להעריך את כדאיות התביעה שלכם ולאמוד את סיכויי הצלחתה והיקף הפיצויים שניתן לתבוע. נסיוננו הרב בליווי תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה, מאפשר לנו לבנות אסטרטגיה משפטית מותאמת אישית לכל אחד ממיוצגינו כדי לסייע במיצוי זכויות מיטבי גם במקרים הרגישים והמורכבים ביותר. נשמח לעמוד גם לרשותכם.
לתיאום ייעוץ אישי בנושא רשלנות רפואית בהריון ובלידה – פנו למשרדנו בהקדם.
